פתקים ומשמעותם

אחרי הבחירות בשנה שעברה וגם ממש לפני יומיים עלתה הטענה נגד מתנגדי נתניהו לפיה על פתקי הליכוד היה כתוב “בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה” ולכן הוא מועמד הליכוד/הימין היחיד והחלפתו במועמד אחר מהליכוד היא זלזול ביותר ממיליון בוחרים. הטענה התחילה ברשתות החברתיות מצד תומכי ליכוד, אך בזמן האחרון התפשטה גם לתקשורת המיינסטרים (בועז ביסמוט בערוץ 12, סיון רהב-מאיר בידיעות אחרונות) ויש לתת על כך את הדעת.

הטענה על העלבת הבוחרים היא עצמה העלבת הבוחרים והפצת בורות בחוקי הבחירות. מסיבות היסטוריות, הבחירה בישראל נעשית על סמך אותיות. מטרת האותיות היא להוות סמל ברור ומובחן שכל אדם, גם כזה שאינו בקיא בעברית, יוכל לזהות ולבחור לפיו ברשימה בה הוא תומך. מי שעבד בקלפי המשרתת אוכלוסיה של עולים שמתקשים בעברית ודאי נתקל במצביעים שביקשו עזרה בזיהוי פתק כזה או אחר. בשלב הזה מפנים אותם אל רשימת הפתקים התלויה בכניסה לקלפי, שם מופיעים כינויי הרשימה בשפות נוספות מלבד עברית וערבית. אחרי הזיהוי, הבוחר יכול לבחור ברשימה אותה הוא רוצה לפי האותיות וגם לפי המיקום בכוורת (בהנחה שהפתקים סודרו כמו שצריך).

תפקיד הכינוי הוא לעזור לבוחרים להבין לאיזו רשימה הקול שלהם הולך (מכיוון שלאותיות אין משמעות משל עצמן והן רק סמל), אך בזה תם תפקידו. מעבר לכך, הוא חסר משמעות בפני עצמו. פתק שעליו כתוב אך ורק “הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה” הוא פתק פסול, לעומת פתק שכתוב עליו מחל בלבד, שיהיה פתק כשר. בנוסף, אם על הפתק כתוב מחל ומתחת לאותיות כתוב “מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי”, הפתק יהיה כשר והקול ילך לטובת הליכוד.

כאשר הבוחרים הטילו את קולם לקלפיות, אין חשיבות למה עבר בראשם או מה היה כתוב על הפתקים מלבד האותיות. ההצבעה לכנסת בישראל היא לרשימת מועמדים ולא לאדם. הטענה לפיה מיליון ומשהו מצביעי הליכוד הצביעו לנתניהו או הטענות כנגד רצון מתנגדיו להזזתו מהתפקיד הן הזלזול האמיתי במצביעי הליכוד, מכיוון שמתחבאת כאן טענה לפיה הם לא יודעים כיצד עובדת המערכת הפוליטית בישראל.

הכנות להטלת מטבע

היום אישרה ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות הבחירות לכנסת ה-24. מחר הן יוגשו לנשיא המדינה וביום שני הקרוב יתחילו הסיעות להמליץ על מועמד לראשות הממשלה אצל הנשיא. בזמן שכולם עסוקים בחישובים קואליציוניים, ביצעתי עבורכם כמה חישובים מעניינים על בסיס התוצאות. את התוצאות הרשמיות ניתן לראות באתר התוצאות של ועדת הבחירות ואת פירוט חלוקת המנדטים אפשר לראות בנספח לזכרון דברים על תוצאות הבחירות. את התוצאות שאביא כאן חישבתי בצורה דומה לזו שבזכרון הדברים עם השינויים המתחייבים.

ראשית, בחישוב שלי שמתי לב שהיינו קרובים מאוד להפעלת סעיף 81(ד)(2) לחוק הבחירות הקובע שאם בחלוקת המנדטים לשתי רשימות או יותר מודד זהה, תתקיים הגרלה שתקבע מי תקבל את המנדט. בזכרון הדברים ניתן לראות שהחל מהמודד השישי, לרשימות ל+פה ו-ב+ת המודד הוא 34,499. אם עוקבים אחרי המודדים בטבלה, אפשר להבין שעוד שני מנדטים עודפים היו גורמים לכך שזה יהיה המודד הגדול ביותר ולכן המנדט הזה היה מוכרע בהגרלה. זה מעולם לא קרה בבחירות לכנסת (היו מקרים ברשויות המקומיות) ואני בטוח שבוועדת הבחירות נשמו לרווחה כשראו שאין צורך בכך.

כאשר יפרסמו בעיתונים את המרוויחים והמפסידים מהסכמי העודפים, זכרו את זה: המרוויחה מהסכמי העודפים היא מרצ שקיבלה מנדט על חשבון הליכוד (אם לא היו הסכמי עודפים כלל). זו הפעם הראשונה שבה הסכמי העודפים מעבירים מנדט בין גושים מאז 2015, אז “כולנו” הרוויחה מנדט על חשבון הרשימה המשותפת.

בנוסף, לקראת הבחירות הותקף הסכם העודפים של ימינה ותקווה חדשה על כך שהוא עלול להעביר מנדט מגוש לגוש. ואכן, אם ההסכם לא היה קיים ושאר ההסכמים היו קיימים, הליכוד היתה מקבלת מנדט על חשבון תקווה חדשה.

לאחר הבחירות דיברו המון על 300 אלף ליכודניקים שנשארו בבית. כתבתי בעבר על התיאוריה הלא סבירה הזו, אבל אם אכן היו מגיעים 300 אלף ליכודניקים נוספים לקלפיות (ורק הם), מפלגת הליכוד היתה זוכה ל-36 מנדטים על חשבון הרשימה המשותפת, ש”ס, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן ובכך מטה מאוד את תמונת הגושים לטובת גוש נתניהו. אם באותה נשימה מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לזה של 2020 (כאן השארתי את מספר הקולות של רע”מ זהה ואת כל השאר נתתי למשותפת תחת ההנחה, השגויה, שהבוחרים הערבים מצביעים רק לרע”מ ולמשותפת), לליכוד היו 35 מנדטים, למשותפת היו 10 מנדטים וכל אלה על חשבון יש עתיד (2 מנדטים), הציונות הדתית, ש”ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן. אם מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לפעם קודמת ולא היו מתווספים 300 אלף ליכודניקים (תחת אותן הנחות), הרשימה המשותפת היתה עולה ל-11 מנדטים על חשבון הליכוד, ש”ס, ישראל ביתנו, מרצ וכחול לבן.

על הרשימות הערביות נרשמה ביקורת רבה (ומוצדקת, לטעמי) על סירובן לחתום הסכם עודפים. עם זאת, נציגי שתי הרשימות יכולים לנשום לרווחה מבחינה זו: הסכם בין הרשימות ודעם+עם לא היה משנה את חלוקת המנדטים.

ולסיום, אי אפשר בלי להתייחס למפלגת הכלכלית החדשה. היו טענות נגד זליכה על פגיעה בגוש השינוי (אליו הוא שייך, לטענתו) בכך ששרף קולות. אם מניחים שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים ליש עתיד (כדוגמה, אבל באותה מידה ניתן כנראה לתת את הקולות לכל רשימה בגוש המתאים), יש עתיד היתה מקבלת מנדט נוסף על חשבון ש”ס. אם ההנחה שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים לגוש מתנגדי נתניהו, הביקורת עליו נראית מוצדקת.

ומה היה קורה אם לא היה אחוז חסימה כלל? במקרה זה, ירון זליכה היה נכנס לכנסת על חשבון אוריאל בוסו, המועמד התשיעי ברשימת ש”ס. החלק המעניין כאן הוא שבמקרה זה זליכה היה נכנס אך ורק בזכות הסכם העודפים עם כחול לבן. ללא הסכם עודפים זה, זליכה היה נשאר בחוץ גם ללא אחוז חסימה. הגיוני מאוד בהתחשב בכך שמפלגת הכלכלית החדשה קיבלה 0.79% מהקולות שהם פחות מ-1/120 מהקולות. הדוגמה הזאת ממחישה עד כמה הסכמי העודפים יכולים להיות חשובים, במיוחד במצב הנוכחי בו כל מנדט יכול להכריע את זהות הממשלה והעומד בראשה.

בשבוע הבא תושבע הכנסת ה-24 וכמה שבועות לאחר מכן תתכנס ועדת הבחירות לכנסת ה-25 לישיבתה הראשונה. כולי תקווה שהפעם היא תאריך ימים ותוכל לעבוד בנחת. אם זה יקרה, אולי בפעם הבאה שנצביע כבר נזכה לעשות זאת בקופסאות פלסטיק שקופות.

על מה הבחירות האלה

היום הודיע יאיר לפיד שהוא מוכן לעימות מול נתניהו. בתגובה לכך, מפלגת תקווה חדשה פרסמה הודעה על כך שהיא דורשת שכל עימות יכלול את כל המועמדים לראשות הממשלה, כולל גדעון סער ונפתלי בנט. במידת הצורך, כך נאמר, המפלגה תפנה לוועדת הבחירות המרכזית על מנת לאכוף זאת.

בחודשים האחרונים התקשורת מפמפמת ללא הפסקה את ריצתם של בנימין נתניהו, יאיר לפיד, גדעון סער ונפתלי בנט לראשות הממשלה. בכך היא מועלת בתפקידה ומשקרת לצופים על בסיס קבוע. הבחירות בישראל אינן לממשלה, אלא לכנסת. האותיות על פתקי ההצבעה מייצגות רשימת מועמדים ולא מועמד ספציפי. המערכת אמנם הפכה למאוד אישית בשנים האחרונות, אבל שיטת הבחירות היא עדיין כזו שבה בוחרים רשימת מועמדים ולא מועמד אחד.

לאחר הבחירות, קובע חוק יסוד: הממשלה שהנשיא יטיל על אחד מחברי הכנסת שיסכימו לכך את הרכבת הממשלה. לא חבר כנסת בראש רשימה, לא חבר כנסת שהצהיר על כך בתקשורת ולא חבר הכנסת עם מירב הממליצים. התנאי היחיד שנדרש מהנשיא לצורך הטלת המנדט הוא הסכמת חבר הכנסת. ההצהרות של המועמדים או לחילופין הכיתוב על פתקי ההצבעה לא משנה כלל. אם הנשיא יחליט להטיל את הרכבת הממשלה על יריב לוין (מקום חמישי ברשימת הליכוד) ולוין יסכים לכך, הוא יחזיק את המנדט להרכבת הממשלה.

מכאן, הדרישה של מפלגת תקווה חדשה חסרת ביסוס לחלוטין. לפי ההיגיון הזה, יש להזמין את כל המועמדים לכנסת מטעם כל הרשימות מכיוון שכולם מועמדים לראשות הממשלה. אם אכן תהיה עתירה לוועדת הבחירות, השופט פוגלמן אמור לזרוק אותה מכל המדרגות. אין שום אזכור בחוק לכותרת “מועמד לראשות הממשלה”. ניתן להגיד שהעימות הוא כמו ראיון גדול לשני העומדים בראשות הרשימות שעתידות להכניס את מירב הנציגים לכנסת הבאה. הגיע הזמן שהתקשורת תעשה את עבודתה ותבהיר לציבור את משמעות ההצהרות של מועמדים על ריצתם לראשות הממשלה – תואר עצמי חסר משמעות.

חוק הבחירות נגד ועדת הבחירות

אתמול נגמר עוד פרק באחת הפארסות הגדולות ביותר של מערכת הבחירות הנוכחית, כזו שהיתה צפויה מראש ועדיין לא נערכו לה מראש. מדובר על גיוס מזכירי הקלפי, נציגי ועדת הבחירות שמקבלים את פני הבוחרים ומזהים אותם. ההרשמה לתפקיד נפתחה לציבור ב-19 בינואר. מזכירים ותיקים, כאלה שכבר כיהנו בתפקיד במערכות בחירות קודמות, עברו תהליך הרשמה קל ופשוט. מועמדים חדשים נאלצו לעבור לומדה ובחינה על מנת לעבור לשלב הבא (ריאיון). עד פה מדובר בעניין שגרתי שהחל לפני מערכות בחירות רבות.

ביום הראשון לרישום נרשמו יותר מ-80 אלף מועמדים, כמעט פי שניים מהדרוש. עם זאת, מאוחר יותר התברר שעם סגירת הרישום, ב-28 בינואר, סיימו את הלומדה והמבחן רק 22 אלף מועמדים. לדברי מנכ”לית ועדת הבחירות באותם ימים, הוועדה צריכה להדריך כ-50 אלף מועמדים כדי לקבל בסוף כ-40 אלף מזכירים (בגלל נשירה, חוסר הצלחה בהדרכה וכו’). בעקבות כך, הרישום לתפקיד נפתח שוב, באופן תקדימי, ב-17 בפברואר ונסגר אתמול בלילה (אחרי שמשך הרישום הוארך בשלושה ימים).

מערכות הבחירות התכופות הביאו איתם קורבן נוסף מלבד שעות השינה של עובדי הוועדה – תהליך גיוס המזכירים. כבר בבחירות לכנסת ה-22 היו דרושות השלמות של מזכירים בוועדות אזוריות שונות. בבחירות לכנסת ה-23 כבר נדרשו השלמות רבות מאוד (המזכיר בקלפי בה ישבתי סיפר שגייסו אותו ביום האפשרי האחרון) ועכשיו, בעקבות מערכת בחירות צמודה נוספת, כבר יש מחסור באלפי מזכירים ברחבי הארץ.

למה זה קורה

תפקיד המזכיר הוא תפקיד מתיש ושוחק. הוא נחמד כשמבצעים אותו פעם בכמה שנים, אבל מי שכיהן כמזכיר באפריל לא ירצה לעשות זאת שוב בספטמבר. השעות קשות והשכר לא בשמיים. מסיבה זו, ועדת הבחירות נאלצת לגייס מזכירים חדשים בכל פעם. עם זאת, סעיף 21א בחוק הבחירות קובע שמזכיר לא יכול לכהן אם לא הצהיר שלא היה חבר מפלגה ולא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים האחרונות. חברי ועדת קלפי, אנשים שהוכיחו שהם מעוניינים לעבוד בקלפי, נחשבים למי שהיו חלק מפעילות מפלגתית ולכן פסולים מהתפקיד (גם אם אינם חברי מפלגה). מכיוון שבספטמבר 2019 לא עבר מספיק זמן מאז אפריל 2019, היו כמה עשרות אלפי אנשים שהוכיחו רצון לעבוד בבחירות אבל החוק מונע מהם. בספטמבר אותה שנה נוספו עוד כמה אלפים או עשרות אלפים. חצי שנה מאוחר יותר, אותו דבר. בינתיים מספר הקלפיות עלה ומספר המועמדים הפך ליותר ויותר קשה להשגה.

השיא הגיע בבחירות הנוכחיות. מספר הקלפיות גדל באופן חד והוחלט שבכל קלפי ישבו שני מזכירים, כלומר מספר המזכירים הדרוש יותר מהכפיל את עצמו, אך כל מי שעבד כחבר ועדה (או אפילו משקיף ללא שכר) בבחירות לכנסת ה-21, 22, או 23 פסול מלעבוד כמזכיר. בוועדת הבחירות חשבו שהאפשרות של מובטלים לקבל שכר שלא יפגע בדמי האבטלה יעודד אנשים להתמודד על התפקיד, אבל זה לא קרה. אנשים לא מוכנים לוותר על יום חופשה בתשלום בשביל שכר בינוני.

ההשלכות

בגלל המחסור, ועדת הבחירות תיאלץ לקחת כל מי שנרשם והצליח לסיים את המבחן, גם אם קיבל אפס או קרוב לכך. זה הוביל לכך שמספר גורמים משני קצוות המפה הפוליטית קראו לתומכיהם להירשם לתפקיד כדי להקפיד על טוהר הבחירות. הקריאה הזו עלולה למלא את שורות המזכירים באנשים מטעם שעשויים להשפיע על התוצאות או אמינות התוצאות. מזכיר מוטה יכול לכתוב בפרוטוקול אירועים שלא היו ולא נבראו ובכך להטיל כתם על תוצאות ההצבעה בקלפי. מכיוון שהוא בעל הסמכות היחיד לכתוב בפרוטוקול ואין ביקורת על יומן האירועים, זה נושא שיש לתת עליו את הדעת.

ההשלכה הברורה יותר וחמורה קצת פחות היא תת-איוש, כלומר קלפיות עם מזכיר אחד. זה היה המצב עד לפני שנה, כך שוועדת הבחירות תדע להתמודד איתו. קלפיות בעייתיות יאוישו בשני מזכירים (כפי שנעשה כבר בעבר) ואת המזכירים הבודדים ישאירו לקלפיות הידועות כרגועות. זה אמנם יחזיר חלק מהסמכויות לחברי ועדת הקלפי (בניגוד למגמה במערכות הבחירות האחרונות להפקיע מהם כמה שיותר סמכויות), אבל לא יהיה משהו חדש או חריג.

ההשלכה הפחות ברורה שדרגת חומרתה לא ידועה היא איכות המזכירים. מזכיר טוב יכול לעזור לחברי ועדה בעייתיים להבין את תפקידם ולוודא שהקלפי עובדת כראוי. מזכיר חלש יכול להיעזר בחברי ועדה מנוסים שיודעים את התפקיד, אבל ההכשרה הדלה עד לא קיימת של חברי הוועדה לרוב מונעת את זה. מזכיר חלש עם ועדת קלפי חלשה יגרור סבל לכל הנוכחים ועיכוב בקבלת התוצאות. כששומעים על ועדת קלפי שהגיעה למסור תוצאות רק בארבע או חמש בבוקר, זו כנראה הסיבה. האיומים הנוכחיים על אמינות הבחירות הופכים את המזכירים החלשים לנקודת תורפה של אמינות הבחירות. עם זאת, צילום תהליך הספירה שאמור להתבצע בכל הקלפיות יכול להפחית מעט מחשיבותן של יכולות המזכיר.

איך להתמודד עם הבעיה

התמודדות עם הבעיה כרגע, תוך עמידה בחוק, תהיה קצת קשה. בשלב זה המפלגות מגייסות את נציגיהן, כך שגם אם הכנסת תשנה את סעיף 21א בהוראת שעה יהיה קשה לגייס את מי שנרשם ולא עמד בתנאי הסף הזה. כמובן שיאלצו לגייס את כל מי שסיים את המבחן, בלי קשר לציון. יתכן שיאלצו להוריד את סף המעבר של ההכשרות עצמן.

יתכן שאפילו יאלצו להפר את החוק, כלומר לפנות למי שלא עומד בתנאי הסף (מבחינת חוק הבחירות) ולהגיד לו “בקריצה” שהוא עומד בתנאים ולא יבדקו את ההצהרה שלו. אם היו עושים זאת מראש, בחקיקה, היו יכולים לשבץ את המזכירים בעלי הצינון הקצר כמזכירים משניים ולהשתמש במפלגה שהם היו חברים בה או עבדו מטעמה כשיקול בשיבוץ (ממש כמו בשיבוץ חברי ועדת הקלפי). אולי ימצאו הצהרה חלופית, התואמת ברוחה לסעיף 21א, שאותה יוכל לפרש יו”ר ועדת הבחירות כמתאימה לעמידה בהוראות החוק.

בכל מקרה, ועדת הבחירות צריכה להזדרז. נותרו עוד 21 ימים עד למסירת מזוודות הקלפי למזכירים. לפי ההערכה שלי, גם אחרי הרישום הנוסף עדיין קיים מחסור גדול מאוד של מזכירים. מעניין כיצד יפתרו את הבעיה הזאת וכיצד ימנעו ממנה בעתיד, בוודאי אם האיום של התפזרות מוקדמת של הכנסת ה-24 יתממש.

ראית שלט? מלא ניירת

ועדת הבחירות המרכזית עושה עבודה לא רעה בהנגשת הבחירות (ו”מאחורי הקלעים” של הבחירות) הנוכחיות לציבור. סרטוני ההסבר בטלוויזיה מוצלחים מאוד ובעוד 13 ימים, עם תחילת תשדירי התעמולה, אמורים גם להתחיל תשדירי הדרכה (פי חמישה מהרגיל, לפי הבנתי את החלטת פוגלמן). בנוסף, הוועדה פעילה מאוד בפייסבוק ובטוויטר עם הסברים על דיוני הפסילות (מי מחליט לפסול), קריאה לגיוס מזכירים (על הפארסה הזאת אפרט בפוסט נפרד בהמשך) ועוד ועוד.

היום פורסם פוסט בפייסבוק שצוייץ לאחר מכן גם בטוויטר בנוגע לתעמולה אסורה. לפי הפוסט, אם ראיתם משהו שנראה לכם תעמולה אסורה, יש להגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית שתדון בעניין.

כלומר מתחילים עם נושא שאמור למשוך את תומכי הסדר והשמירה על חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ואז שולחים אותם למסמך של 16 עמודים המסביר איך להגיש עתירות.

הפרסום הזה רק מדגים את חולשתה של הוועדה באכיפת דיני התעמולה. אם כל שלט דורש עתירה (ובאמת לא קשה למצוא תעמולה לא חוקית, החוק בישראל מאוד מגביל), תעמולה בניגוד לחוק כמעט לא תטופל. מצד שני, יתכן שהפרסום מגיע בעקבות פניות רבות לוועדה על תעמולה בניגוד לחוק במעין הסבר של “אין לנו מה לעשות עם זה”.

איך להצביע וגם להשפיע

העיתונאי ישראל פריי צייץ בטוויטר שיש “סיכוי אחד למנוע את כניסת התועבה לכנסת. אחוז הצבעה בשמיים. שימו אפילו פתק לבן, רק צאו להצביע”.

פריי טועה כאן בטעות קשה מאוד (הוא תיקן בעקבות תגובות שקיבל, אבל הציוץ נשאר ועדיין עלול להטעות). פתק לבן לא משפיע על מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה מכיוון שאינו פתק כשר. פריי טען בתגובות שהוא כן, אבל מספר אנשים שקראו את חוק הבחירות (או עבדו כמזכירים או חברי ועדת קלפי) דאגו להעמיד אותו על טעותו.

מטרת הפתקים הריקים היא לכתוב את אותיות הרשימה אם נגמרו פתקי הרשימה שהבוחר רוצה להצביע לה ובכך לשמור על החשאיות. האלטרנטיבה, בה הבוחר מודיע לוועדת הקלפי “נגמרו הפתקים של מפלגה א'”, פוגמת בחשאיות (לא לחלוטין, מכיוון שכל עוד הבוחר מכניס את הפתק למעטפה לבד ומאחורי הפרגוד, לא ניתן לדעת בוודאות למי הצביע).

מה קורה כאשר ועדת הקלפי נתקלת בפתק לבן ריק? חברי הוועדה מסמנים קו בגיליון הקולות הפסולים ועוברים למעטפה הבאה. אין ספירה רשמית של הפתקים הריקים ברמה הארצית והם לא נחשבים לקביעת מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה מכיוון שהמספר הזה נקבע על סמך הקולות הכשרים בלבד. מבחינת קביעת תוצאות ההצבעה, פתק לבן ריק (או כל קול פסול אחר, כמו שני פתקים שונים, ארבעה פתקים זהים ומעלה, פתק מקושקש או מעטפה ריקה או פסולה בדרך אחרת) משפיע כמו לשבת בבית. לכן הקריאה של פריי להצביע בפתק לבן סותרת את קריאתו “רק צאו להצביע”.

על מה כן משפיע מי שמכניס למעטפה פתק ריק? על אחוז ההצבעה בלבד. זה נתון נחמד מבחינה סטטיסטית והיסטורית, אבל חסר משמעות בקביעת תוצאות הבחירות. התוצאות נקבעות על סמך הקולות הכשרים, לא סך כל הפתקים והמעטפות שהוטלו לקלפיות.

מי שרוצה להצביע כדי להעלות את מספר הקולות הכשרים (ולהקשות על רשימות לעבור את אחוז החסימה) אך לא להשפיע על חלוקת המנדטים צריך להצביע לרשימה שלא תעבור את אחוז החסימה בוודאות מאוד גבוהה. יש כרגע 39 רשימות מתמודדות. לפי סקרים שהתבצעו לאחרונה, הכנסת הבאה תכלול נציגים מכ-12 רשימות, כך שדי ברור מיהן אותן רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה בוודאות גבוהה.

אם נסכם, הצבעה בפתק ריק (או קול פסול אחר) משפיעה על אחוז ההצבעה בלבד, אך לא על התוצאות. הצבעה לרשימה שלא עוברת את אחוז החסימה בסבירות גבוהה משפיעה על מספר הקולות הכשרים ובכך על מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה. הצבעה לרשימה גבולית מבחינת אחוז החסימה היא הימור, אבל הימור שיכול ליצור השפעה דרסטית על התוצאות (ההבדל בין אפס לארבעה מנדטים. כמעט בלתי אפשרי להיכנס לכנסת עם שלושה מנדטים בלבד תחת אחוז החסימה הנוכחי). הצבעה לרשימה שעוברת את אחוז החסימה בוודאות גבוהה משפיעה גם על מספר הקולות הכשרים (ומקשה על רשימות גבוליות לעבור) וגם עשויה להשפיע על חלוקת המנדטים. כל הצבעה שמהווה קול כשר משפיעה כמובן גם על אחוז ההצבעה.

יתרונה הגדול של השיטה היחסית הנהוגה בישראל הוא היכולת (המוגבלת מעט, אבל בהחלט קיימת) להימנע מהצבעה אסטרטגית. מי שרוצה רק להקשות על רשימה גבולית כלשהי לעבור את אחוז החסימה (ולא אכפת לו האם ישפיע על חלוקת המנדטים) צריך לבחור ברשימה הקרובה ביותר לעמדותיו, ובלבד שקולו יהיה כשר. פתק ריק עובד נגד הרעיון הזה.

דרמות בכוורת – היום השני להגשת הרשימות

היום השני להגשת רשימות המועמדים יתחיל בעוד כשעה עם דרמה אפשרית גדולה מאוד בכוורת האותיות. אתמול נחתם הסכם לריצה משותפת בין האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונעם תחת האות ט. לפי הניסיון של השנה שעברה, שום דבר לא סגור עד שהרשימה מגיעה ליו”ר הוועדה, אבל כרגע נראה שתהיה רשימה אחת שתתמודד עם האות ט ואולי הבית היהודי עם האות ב. בנוסף, ישנם כתבים פוליטיים שמשערים שיו”ר הבית היהודי, חגית משה, תתמודד ברשימת הליכוד. מכיוון שהליכוד לא יגעו במותג מחל, אם מפלגת הבית היהודי לא תתמודד כלל, האות ב תשוחרר. אם מפלגת הבית היהודי תתמודד לבד ולא תעבור את אחוז החסימה, האות ב תשוחרר גם כן.

האות ב היתה שייכת למפד”ל וגלגוליה ההיסטוריים מאז הבחירות הראשונות ב-1949, כלומר מדובר בפיסת היסטוריה של ממש שתיעלם מהכוורת ותשוחרר לכל מי שמעוניין.

לפי חוק הבחירות, כל מפלגה שנכנסה לכנסת תחת אות מסויימת רשאית להתמודד איתה שוב, כלומר הימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי רשאיות כל אחת להשתמש באותיות ט ו-ב כרצונן (ובכפוף לכמה מגבלות של אי-הטעיה). לפי הסכם הריצה המשותפת, האות ב שייכת לבית היהודי והאות ט לאיחוד הלאומי, אך חוק הבחירות לא מכיר בהסכמים אלה. הבחירה של ימינה באות י ושל הרשימה הנוכחית באות ט היא לא יותר מכיבוד ג’נטלמני של ההסכם.

הדרמה הפוטנציאלית השניה היתה בגזרת המפלגות הערביות בעקבות פרישת רע”מ מהרשימה המשותפת, אך הרשימה המשותפת הקטנה יותר מתכוונת לבקש (וגם תקבל) את האותיות ודעם המזוהות עם הרשימה. אם רע”מ תתמודד לבד, ניתן להסיק ממערכות בחירות קודמות שתתמודד תחת האותיות עם המזוהות איתה.

ההישג הגדול ביותר בכוורת אתמול שייך לתקווה חדשה שקיבלה את האישור להתמודד תחת האות ת. הפעם האחרונה שבה רשימה השתמשה באות זו והיתה האחרונה בכוורת הפתקים במקום ש”ס היתה ב-1996. כעת תקווה חדשה מקבלת נדל”ן מוצלח במיוחד בכוורת הפתקים, כזה שיכול מאוד לעזור לבנות מותג. הסיבה שאין צורך באישור של מרצ וגשר לאות ת, אלא רק של מפלגת העבודה, היא סעיף (61)ג1 בחוק הבחירות, לפיו מפלגה שיש לה נציגות בכנסת אך לא מתמודדת תחת האותיות השמורות מוותרת עליהן ואין צורך באישור שלה. מרצ מתכוונת להתמודד תחת האותיות מרצ ונציגת גשר ככל הנראה תשובץ בליכוד, כך שלא אמורה להיות בעיה עם האות ת.

הטעות הגדולה ביותר, לטעמי, היתה של ימינה שבחרה את האות י לבד. מדובר באות קטנה שקשה לראות וחמור מכך, מדובר בוויתור על שני נכסים ענקיים – האותיות ט ו-ב המוכרות. כפי שצויין, הסכם חלוקת האותיות לא מחייב את ועדת הבחירות ולאותיות האלה, במיוחד ב, יש היסטוריה ארוכה. יתכן שטעות זו תעלה לימינה בתוצאות הבחירות.

גם היום יתקיים לייב טוויט של הגשת הרשימות. מוזמנים לקרוא את השרשור של אתמול וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי השרשור שיפתח עוד פחות משעה.

תיבות הצבעה חדשות וספירת מעטפות אוטומטית

עיון באתר ועדת הבחירות יכול להעלות תוצאות מעניינות מאוד. בחלק המכרזים ניתן למצוא מכרז לבניית תיבות הצבעה חדשות מפלסטיק. כרגע מייצרים תיבות הצבעה חדשות בכל מערכת בחירות ונראה שרוצים ללכת לכיוון יותר חסכוני בכסף. התיבות החדשות אמורות להיות שקופות, כך שיהיה ניתן לראות את המעטפות נופלות פנימה.

הנושא המעניין יותר למי שעתיד להיות מזכיר במערכות הבחירות הבאות (המכרז לא יהיה רלוונטי למערכת הבחירות הנוכחית) הוא תיבת המעטפות. התכנון הוא תיבה ממנה ניתן להוציא מעטפות בהחלקה (בדומה למכונת ערבוב קלפים בלאס וגאס) תוך ספירה שלהן. כן, במקום לספור את המעטפות שנותרו באופן ידני ולהשוות למספר המצביעים, יהיה ניתן להתבונן לרגע במונה ולדעת כמה נשארו. זה פתח לצרות רבות (כמו כל דיגיטציה), אבל מכיוון שלא מדובר בתחום סופר-רגיש כמו ספירת הקולות, ניתן להקל קצת על המזכירים בתמורה לטעויות מינוריות.

יהיה מעניין לראות האם התיבות האלה יכנסו לשימוש במערכת הבחירות הבאה והאם תהיה להן השפעה על עבודת הקלפיות. אם מערכת הבחירות הבאה לא תיערך בשנת 2021, יש סיכוי טוב שנראה תיבות חדשות ביום הבוחר.

לייב טוויט – הגשת הרשימות

השבוע מתקיים אחד מהאירועים החשובים ביותר בבחירות לכנסת, הגשת הרשימות. הרישום יתקיים על פני יומיים: ביום רביעי בשעות 13:00-21:00 ובחמישי בשעות 13:00-22:00. השעות הוארכו (מאוד) עקב הקורונה, אבל למרבה השמחה האירוע עדיין ישודר בשידור חי בפייסבוק של ועדת הבחירות המרכזית.

מפלגת יש עתיד כבר שלחה נציג לתור של ועדת הבחירות על מנת לוודא שהאותיות “פה” נשמרות לה. אמנם יש לה הסכם עם כחול לבן שהאותיות “פה” שייכות ליש עתיד, אך בחוק הבחירות אין שום התייחסות להסכמים כאלה. כל הקודם זוכה, ולשתי המפלגות זכות על האותיות.

מלבד השעות, קיים חידוש נוסף הפעם – הגשה אלקטרונית של טפסי הסכמה למועמדים. עד כה נאלצו כל המועמדים לכנסת לחתום על כתבי הסכמה מודפסים ולמסור לוועדת הבחירות. עקב הקורונה, פותח טופס מיוחד המאפשר לחתום מרחוק, דרך מחשב.

על מנת לציין את האירוע, אערוך לייב טוויט של האירוע בעמוד הטוויטר של האתר ככל שיתאפשר לי. כולם מוזמנים.

מצרפים אותיות במרצ

אתמול ניתנה פסיקה מעניינת על ידי יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט פוגלמן. הפסיקה התקיימה בבקשה של מפלגת מרצ להתמודד תחת האותיות “מרצ” המזוהות איתה כבר כמה עשורים. כאשר מגישים את רשימות המועמדים ביום הגשת הרשימות לבחירות יש לבחור אותיות שיופיעו על פתקי ההצבעה. רשימה המורכבת ממפלגות שלא מיוצגות בכנסת היוצאת נדרשת לבחור אותיות שאינן בשימוש כלל, ולכל היותר שתי אותיות. מפלגה המיוצגת על ידי סיעה בכנסת יכולה לבחור בצירוף האותיות הקיים, ללא קשר לאורכו, כדי לשמור על המשכיות (הדוגמאות הוותיקות והמוכרות הן “אמת”, “ג”, “מחל”, “מרצ” ו-“שס”). כאשר רשימה מורכבת מכמה מפלגות שנבחרו לכנסת על ידי אותיות שונות, ניתן לאחד את האותיות ליותר משלוש (כך נוצרו “אמת”, “מחל”, “מרצ” ו-“ודעם”).

בבחירות לכנסת ה-23 מפלגת מרצ התמודדה ברשימה אחת עם מפלגת העבודה ומפלגת גשר תחת האותיות “אמת”. מסיבה זו, נראה שמפלגת מרצ לא זכאית לשימוש בצירוף “מרצ” על פתקי ההצבעה. עם זאת, בחוק הבחירות מצוין שמפלגה רשאית גם להשתמש באותיות ששימשו את המפלגה בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. מכיוון שמתמודדים מטעם מרצ אכן התמודדו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות (וכאן פירש השופט פוגלמן את המונח “הבחירות האחרונות” כמועד הבחירות לכלל הרשויות, מכיוון שהיו בחירות מיוחדות בתל מונד בסוף נובמבר). על סמך סעיף זה, אישר השופט פוגלמן למרצ להשתמש בצירוף “מרצ” בבחירות הקרובות לכנסת.

עם זאת, ההגנה של מרצ על האותיות ר’ ו-צ’ לא תעמוד לה מכיוון שכאן נדרשת נציגות בסיעה בכנסת היוצאת שנבחרה על ידי אותן אותיות ואין סיעה שנבחרה על ידי אותיות אלה (האות מ’ שייכת גם לעבודה, “אמת” וגם לליכוד, “מחל”, כך שהיא מוגנת). מצב זה יאפשר לכל רשימה חדשה להשתמש באותיות ר’ ו-צ’ כמעט ללא הגבלה (מכיוון שיש איסור להטעות, צירוף כמו “רצ” לא יתקבל).

מפלגת מרצ לרוב היתה מאשרת לכל מי שחפץ שימוש באותיות ר’ ו-צ’, כך שאין כאן פגיעה כלשהי במפלגה. עם זאת, בעת איחוד מפלגות בעלות נכסים חשובים כמו אותיות בכוורת הפתקים, כדאי לוודא שמתקיים תנאי הרשויות המקומיות על מנת שלא לאבד את אחד הנכסים החשובים ביותר לרשימה לכנסת.