העיתונאי ישראל פריי צייץ בטוויטר שיש “סיכוי אחד למנוע את כניסת התועבה לכנסת. אחוז הצבעה בשמיים. שימו אפילו פתק לבן, רק צאו להצביע”.

יש סיכוי אחד למנוע את כניסת התועבה לכנסת. אחוז הצבעה בשמים. שימו אפילו פתק לבן, רק .צאו להצביע. אחרת זה עליכם.

— ישראל פריי (@freyisrael1) 12 בפברואר 2021

פריי טועה כאן בטעות קשה מאוד (הוא תיקן בעקבות תגובות שקיבל, אבל הציוץ נשאר ועדיין עלול להטעות). פתק לבן לא משפיע על מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה מכיוון שאינו פתק כשר. פריי טען בתגובות שהוא כן, אבל מספר אנשים שקראו את חוק הבחירות (או עבדו כמזכירים או חברי ועדת קלפי) דאגו להעמיד אותו על טעותו.

מטרת הפתקים הריקים היא לכתוב את אותיות הרשימה אם נגמרו פתקי הרשימה שהבוחר רוצה להצביע לה ובכך לשמור על החשאיות. האלטרנטיבה, בה הבוחר מודיע לוועדת הקלפי “נגמרו הפתקים של מפלגה א'”, פוגמת בחשאיות (לא לחלוטין, מכיוון שכל עוד הבוחר מכניס את הפתק למעטפה לבד ומאחורי הפרגוד, לא ניתן לדעת בוודאות למי הצביע).

מה קורה כאשר ועדת הקלפי נתקלת בפתק לבן ריק? חברי הוועדה מסמנים קו בגיליון הקולות הפסולים ועוברים למעטפה הבאה. אין ספירה רשמית של הפתקים הריקים ברמה הארצית והם לא נחשבים לקביעת מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה מכיוון שהמספר הזה נקבע על סמך הקולות הכשרים בלבד. מבחינת קביעת תוצאות ההצבעה, פתק לבן ריק (או כל קול פסול אחר, כמו שני פתקים שונים, ארבעה פתקים זהים ומעלה, פתק מקושקש או מעטפה ריקה או פסולה בדרך אחרת) משפיע כמו לשבת בבית. לכן הקריאה של פריי להצביע בפתק לבן סותרת את קריאתו “רק צאו להצביע”.

על מה כן משפיע מי שמכניס למעטפה פתק ריק? על אחוז ההצבעה בלבד. זה נתון נחמד מבחינה סטטיסטית והיסטורית, אבל חסר משמעות בקביעת תוצאות הבחירות. התוצאות נקבעות על סמך הקולות הכשרים, לא סך כל הפתקים והמעטפות שהוטלו לקלפיות.

מי שרוצה להצביע כדי להעלות את מספר הקולות הכשרים (ולהקשות על רשימות לעבור את אחוז החסימה) אך לא להשפיע על חלוקת המנדטים צריך להצביע לרשימה שלא תעבור את אחוז החסימה בוודאות מאוד גבוהה. יש כרגע 39 רשימות מתמודדות. לפי סקרים שהתבצעו לאחרונה, הכנסת הבאה תכלול נציגים מכ-12 רשימות, כך שדי ברור מיהן אותן רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה בוודאות גבוהה.

אם נסכם, הצבעה בפתק ריק (או קול פסול אחר) משפיעה על אחוז ההצבעה בלבד, אך לא על התוצאות. הצבעה לרשימה שלא עוברת את אחוז החסימה בסבירות גבוהה משפיעה על מספר הקולות הכשרים ובכך על מספר הקולות הדרוש למעבר אחוז החסימה. הצבעה לרשימה גבולית מבחינת אחוז החסימה היא הימור, אבל הימור שיכול ליצור השפעה דרסטית על התוצאות (ההבדל בין אפס לארבעה מנדטים. כמעט בלתי אפשרי להיכנס לכנסת עם שלושה מנדטים בלבד תחת אחוז החסימה הנוכחי). הצבעה לרשימה שעוברת את אחוז החסימה בוודאות גבוהה משפיעה גם על מספר הקולות הכשרים (ומקשה על רשימות גבוליות לעבור) וגם עשויה להשפיע על חלוקת המנדטים. כל הצבעה שמהווה קול כשר משפיעה כמובן גם על אחוז ההצבעה.

יתרונה הגדול של השיטה היחסית הנהוגה בישראל הוא היכולת (המוגבלת מעט, אבל בהחלט קיימת) להימנע מהצבעה אסטרטגית. מי שרוצה רק להקשות על רשימה גבולית כלשהי לעבור את אחוז החסימה (ולא אכפת לו האם ישפיע על חלוקת המנדטים) צריך לבחור ברשימה הקרובה ביותר לעמדותיו, ובלבד שקולו יהיה כשר. פתק ריק עובד נגד הרעיון הזה.

היום השני להגשת רשימות המועמדים יתחיל בעוד כשעה עם דרמה אפשרית גדולה מאוד בכוורת האותיות. אתמול נחתם הסכם לריצה משותפת בין האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונעם תחת האות ט. לפי הניסיון של השנה שעברה, שום דבר לא סגור עד שהרשימה מגיעה ליו”ר הוועדה, אבל כרגע נראה שתהיה רשימה אחת שתתמודד עם האות ט ואולי הבית היהודי עם האות ב. בנוסף, ישנם כתבים פוליטיים שמשערים שיו”ר הבית היהודי, חגית משה, תתמודד ברשימת הליכוד. מכיוון שהליכוד לא יגעו במותג מחל, אם מפלגת הבית היהודי לא תתמודד כלל, האות ב תשוחרר. אם מפלגת הבית היהודי תתמודד לבד ולא תעבור את אחוז החסימה, האות ב תשוחרר גם כן.

האות ב היתה שייכת למפד”ל וגלגוליה ההיסטוריים מאז הבחירות הראשונות ב-1949, כלומר מדובר בפיסת היסטוריה של ממש שתיעלם מהכוורת ותשוחרר לכל מי שמעוניין.

לפי חוק הבחירות, כל מפלגה שנכנסה לכנסת תחת אות מסויימת רשאית להתמודד איתה שוב, כלומר הימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי רשאיות כל אחת להשתמש באותיות ט ו-ב כרצונן (ובכפוף לכמה מגבלות של אי-הטעיה). לפי הסכם הריצה המשותפת, האות ב שייכת לבית היהודי והאות ט לאיחוד הלאומי, אך חוק הבחירות לא מכיר בהסכמים אלה. הבחירה של ימינה באות י ושל הרשימה הנוכחית באות ט היא לא יותר מכיבוד ג’נטלמני של ההסכם.

הדרמה הפוטנציאלית השניה היתה בגזרת המפלגות הערביות בעקבות פרישת רע”מ מהרשימה המשותפת, אך הרשימה המשותפת הקטנה יותר מתכוונת לבקש (וגם תקבל) את האותיות ודעם המזוהות עם הרשימה. אם רע”מ תתמודד לבד, ניתן להסיק ממערכות בחירות קודמות שתתמודד תחת האותיות עם המזוהות איתה.

ההישג הגדול ביותר בכוורת אתמול שייך לתקווה חדשה שקיבלה את האישור להתמודד תחת האות ת. הפעם האחרונה שבה רשימה השתמשה באות זו והיתה האחרונה בכוורת הפתקים במקום ש”ס היתה ב-1996. כעת תקווה חדשה מקבלת נדל”ן מוצלח במיוחד בכוורת הפתקים, כזה שיכול מאוד לעזור לבנות מותג. הסיבה שאין צורך באישור של מרצ וגשר לאות ת, אלא רק של מפלגת העבודה, היא סעיף (61)ג1 בחוק הבחירות, לפיו מפלגה שיש לה נציגות בכנסת אך לא מתמודדת תחת האותיות השמורות מוותרת עליהן ואין צורך באישור שלה. מרצ מתכוונת להתמודד תחת האותיות מרצ ונציגת גשר ככל הנראה תשובץ בליכוד, כך שלא אמורה להיות בעיה עם האות ת.

הטעות הגדולה ביותר, לטעמי, היתה של ימינה שבחרה את האות י לבד. מדובר באות קטנה שקשה לראות וחמור מכך, מדובר בוויתור על שני נכסים ענקיים – האותיות ט ו-ב המוכרות. כפי שצויין, הסכם חלוקת האותיות לא מחייב את ועדת הבחירות ולאותיות האלה, במיוחד ב, יש היסטוריה ארוכה. יתכן שטעות זו תעלה לימינה בתוצאות הבחירות.

גם היום יתקיים לייב טוויט של הגשת הרשימות. מוזמנים לקרוא את השרשור של אתמול וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי השרשור שיפתח עוד פחות משעה.

עיון באתר ועדת הבחירות יכול להעלות תוצאות מעניינות מאוד. בחלק המכרזים ניתן למצוא מכרז לבניית תיבות הצבעה חדשות מפלסטיק. כרגע מייצרים תיבות הצבעה חדשות בכל מערכת בחירות ונראה שרוצים ללכת לכיוון יותר חסכוני בכסף. התיבות החדשות אמורות להיות שקופות, כך שיהיה ניתן לראות את המעטפות נופלות פנימה.

הנושא המעניין יותר למי שעתיד להיות מזכיר במערכות הבחירות הבאות (המכרז לא יהיה רלוונטי למערכת הבחירות הנוכחית) הוא תיבת המעטפות. התכנון הוא תיבה ממנה ניתן להוציא מעטפות בהחלקה (בדומה למכונת ערבוב קלפים בלאס וגאס) תוך ספירה שלהן. כן, במקום לספור את המעטפות שנותרו באופן ידני ולהשוות למספר המצביעים, יהיה ניתן להתבונן לרגע במונה ולדעת כמה נשארו. זה פתח לצרות רבות (כמו כל דיגיטציה), אבל מכיוון שלא מדובר בתחום סופר-רגיש כמו ספירת הקולות, ניתן להקל קצת על המזכירים בתמורה לטעויות מינוריות.

יהיה מעניין לראות האם התיבות האלה יכנסו לשימוש במערכת הבחירות הבאה והאם תהיה להן השפעה על עבודת הקלפיות. אם מערכת הבחירות הבאה לא תיערך בשנת 2021, יש סיכוי טוב שנראה תיבות חדשות ביום הבוחר.

השבוע מתקיים אחד מהאירועים החשובים ביותר בבחירות לכנסת, הגשת הרשימות. הרישום יתקיים על פני יומיים: ביום רביעי בשעות 13:00-21:00 ובחמישי בשעות 13:00-22:00. השעות הוארכו (מאוד) עקב הקורונה, אבל למרבה השמחה האירוע עדיין ישודר בשידור חי בפייסבוק של ועדת הבחירות המרכזית.

מפלגת יש עתיד כבר שלחה נציג לתור של ועדת הבחירות על מנת לוודא שהאותיות “פה” נשמרות לה. אמנם יש לה הסכם עם כחול לבן שהאותיות “פה” שייכות ליש עתיד, אך בחוק הבחירות אין שום התייחסות להסכמים כאלה. כל הקודם זוכה, ולשתי המפלגות זכות על האותיות.

מלבד השעות, קיים חידוש נוסף הפעם – הגשה אלקטרונית של טפסי הסכמה למועמדים. עד כה נאלצו כל המועמדים לכנסת לחתום על כתבי הסכמה מודפסים ולמסור לוועדת הבחירות. עקב הקורונה, פותח טופס מיוחד המאפשר לחתום מרחוק, דרך מחשב.

על מנת לציין את האירוע, אערוך לייב טוויט של האירוע בעמוד הטוויטר של האתר ככל שיתאפשר לי. כולם מוזמנים.

אתמול ניתנה פסיקה מעניינת על ידי יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט פוגלמן. הפסיקה התקיימה בבקשה של מפלגת מרצ להתמודד תחת האותיות “מרצ” המזוהות איתה כבר כמה עשורים. כאשר מגישים את רשימות המועמדים ביום הגשת הרשימות לבחירות יש לבחור אותיות שיופיעו על פתקי ההצבעה. רשימה המורכבת ממפלגות שלא מיוצגות בכנסת היוצאת נדרשת לבחור אותיות שאינן בשימוש כלל, ולכל היותר שתי אותיות. מפלגה המיוצגת על ידי סיעה בכנסת יכולה לבחור בצירוף האותיות הקיים, ללא קשר לאורכו, כדי לשמור על המשכיות (הדוגמאות הוותיקות והמוכרות הן “אמת”, “ג”, “מחל”, “מרצ” ו-“שס”). כאשר רשימה מורכבת מכמה מפלגות שנבחרו לכנסת על ידי אותיות שונות, ניתן לאחד את האותיות ליותר משלוש (כך נוצרו “אמת”, “מחל”, “מרצ” ו-“ודעם”).

בבחירות לכנסת ה-23 מפלגת מרצ התמודדה ברשימה אחת עם מפלגת העבודה ומפלגת גשר תחת האותיות “אמת”. מסיבה זו, נראה שמפלגת מרצ לא זכאית לשימוש בצירוף “מרצ” על פתקי ההצבעה. עם זאת, בחוק הבחירות מצוין שמפלגה רשאית גם להשתמש באותיות ששימשו את המפלגה בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. מכיוון שמתמודדים מטעם מרצ אכן התמודדו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות (וכאן פירש השופט פוגלמן את המונח “הבחירות האחרונות” כמועד הבחירות לכלל הרשויות, מכיוון שהיו בחירות מיוחדות בתל מונד בסוף נובמבר). על סמך סעיף זה, אישר השופט פוגלמן למרצ להשתמש בצירוף “מרצ” בבחירות הקרובות לכנסת.

עם זאת, ההגנה של מרצ על האותיות ר’ ו-צ’ לא תעמוד לה מכיוון שכאן נדרשת נציגות בסיעה בכנסת היוצאת שנבחרה על ידי אותן אותיות ואין סיעה שנבחרה על ידי אותיות אלה (האות מ’ שייכת גם לעבודה, “אמת” וגם לליכוד, “מחל”, כך שהיא מוגנת). מצב זה יאפשר לכל רשימה חדשה להשתמש באותיות ר’ ו-צ’ כמעט ללא הגבלה (מכיוון שיש איסור להטעות, צירוף כמו “רצ” לא יתקבל).

מפלגת מרצ לרוב היתה מאשרת לכל מי שחפץ שימוש באותיות ר’ ו-צ’, כך שאין כאן פגיעה כלשהי במפלגה. עם זאת, בעת איחוד מפלגות בעלות נכסים חשובים כמו אותיות בכוורת הפתקים, כדאי לוודא שמתקיים תנאי הרשויות המקומיות על מנת שלא לאבד את אחד הנכסים החשובים ביותר לרשימה לכנסת.

היום בצהריים התבשרנו על ידי הכתבים הפוליטיים על כך ש”ימינה” ו”תקווה חדשה” חתמו על הסכם עודפים ביניהן. ההודעה נמסרה כלשונה כהודעה משותפת של המפלגות ומיד לאחר מכן החלו הפרשנויות הפוליטיות של המהלך.

עם זאת, מי שדיבר על החתימה הזו שכח דבר אחד: לא מדובר בחתימת הסכם עודפים, אלא הסכמה לחתימה עתידית על הסכם עודפים. הגשת הרשימות תסתיים בעוד 31 ימים ורק לאחר אישורן יוכלו נציגי באי כוח הרשימות לחתום על הסכמי עודפים. עד אז, אף אחד לא יכול לחתום על הסכם.

לפני כמה דקות יצאה הודעה נוספת, הפעם מטעם יש עתיד וישראל ביתנו, המודיעה שהושגה הסכמה לחתימת הסכם כזה לבחירות הקרובות. ההודעה הזו אכן הגיונית, אך בערוץ 12 טרחו לקלקל אותה באפליקציית N12 וכתבו “גם לפיד וליברמן חתמו על הסכם עודפים”. עד שההודעה לעיתונות יוצאת כמו שצריך, הורסים אותה בתקשורת. אם כך נראית התחלת מערכת הבחירות, הולכת להיות לבלוג הזה הרבה עבודה.

היום התקיים בוועדה לביקורת המדינה דיון לגבי היערכות ועדת הבחירות המרכזית לבחירות שאולי יתקיימו בקרוב. מדובר בדיון של שעתיים שעלו בו נושאים רבים ומעניינים. מומלץ לצפות. שימו לב במיוחד לעניין החוק לבחירת כתובת. כיום, כל אחד יכול להצביע בכתובת בה הוא רשום. לפני כמה שנים עלתה הצעת חוק לפיה כל אזרח יוכל לבקש כתובת מיוחדת לבחירות. אולי הפעם, בחסות הקורונה, התיקון החשוב הזה יקרה סוף סוף.

אחרי שדיברו באפריל על תרחיש של בחירות בספטמבר, עוברים לדבר עכשיו על תרחיש של בחירות בנובמבר. הפעם, עם הרבה יותר ידע על הקורונה וחשש ממשי מערבוב של קורונה ושפעת בחורף, תוהים בוועדת הבחירות איך מתכוננים לאירוע כזה.

בחדשות 12 העלו אתמול את התהיות האלה והציגו תוך כדי את התמונות של פתיחת קלפיות הקורונה שנעשתה על ידי צוותים בחליפות קורונה מלאות. דפנה ליאל שהציגה את הסוגיה שאלה מי בכלל יסכים לעבוד שם, האם יצטרכו להעלות שכר ומה יעשו עם כל המבודדים.

ראשית, אנחנו תיכף באוגוסט, אז הידע שלנו על קורונה גדול בהרבה מזה שהיה במרץ. אנחנו יודעים שמסכות ושהיה באוויר הפתוח מאוד יעילות בהפחתת ההדבקה. מכאן, יתכן שהפתרון למבודדים הוא לא קלפיות מיוחדות (כי הן יוסיפו כמאה אלף מעטפות כפולות, לפחות לפי המספרים כרגע) אלא קלפיות באוהלים באוויר הפתוח, בדומה לקלפיות הקורונה שהיו במרץ. לא קלפיות מיוחדות, אלא כל הקלפיות. אופציה נוספת היא לדרוש חלונות פתוחים ובלי מזגן, דרישה שיכולה להיות סבירה לנובמבר.

כדי לוודא שאין הדבקה, שוטרים יצטרכו לוודא חבישת מסכה עוד לפני הכניסה לאיזור הקלפי וסדרנים יצטרכו לוודא חיטוי וייבוש ידיים לפני כל כניסה לחדר ההצבעה. לעובדי הקלפי יהיה נוזל חיטוי וכפפות למגע בתעודות הזהות. מכיוון שהדבקה דורשת שהיה ממושכת ליד אדם חולה, הסיכון לעובדי הקלפיות והמצביעים די נמוך (גם מבחינת כניסה לבידוד). כל מצביע יקבל כפפות שאיתן בלבד יגע במעטפה ובפתקים ויתבקש להימנע ממגע בפנים. כך תימנע הדבקה דרך פתקי ההצבעה (שמהווים סיכון נמוך מאוד).

בספירת הקולות לא יהיה צורך בחליפת קורונה וכפפות. מכשיר חיטוי פשוט ומבוסס אדים יעשה עבודה טובה מאוד. הדבקה בקורונה דרך נייר היא מאוד נדירה. אם המעטפות והפתקים יחוטאו באמצעות מכשיר כזה במהלך היום ולפני הספירה, לסופרי הקולות אין ממה לחשוש. החשש היחיד של עובדי הקלפיות ועובדי ועדות הקליטה צריך להיות זה מזה. הם יאלצו לחבוש מסכות לאורך כל היום על מנת לשמור על חבריהם לקלפי.

כמו שציינתי בעבר, העיכוב בהליכי ההצבעה אמור לגרום לכך שיהיו יותר קלפיות (ולא הארכת זמני ההצבעה או פיצולה לימים). עם זאת, הידע שלנו כרגע לגבי קורונה מאפשר לנו לערוך בחירות לכנסת בצורה בטוחה לעוסקים במלאכה תוך שמירה על הדבקה מינימלית. בעיות הלוגיסטיקה העיקריות יהיו מציאת מזכירים (בעיה שצפויה להחריף בעקבות החשש מהקורונה), מציאת מקומות קלפי נוספים, הקמת אוהלים ומציאת תקציב במקרה שאכן נלך לבחירות בנובמבר.

בפוסט הקודם עלו תגובות המייחלות להגעתן של בחירות דיגיטליות שיפתרו את כל בעיותינו. אין זיופים, אין הסטות, לא צריך לחכות שלושה ימים לתוצאות האמת. סוגרים את הקלפיות בעשר בלילה וחמש דקות לאחר מכן יקריא יו”ר ועדת הבחירות את התוצאות. קל, פשוט וידידותי לסביבה.

בעולם אידיאלי זה היה מצוין, אבל אנחנו לא חיים בעולם כזה. כידוע לכל מי שכל מי שקורא את עיתוני ואתרי החדשות בזמן בחירות, במהלך יום הבחירות מתקבלות אינספור תלונות על תקלות וניסיונות זיוף, חלקן לגיטימיות וחלקן אף מגיעות לחקירות משטרה. ישנם יותר מדי גורמים שיש להם אינטרס בהטיית התוצאות לכיוון מסוים ולכן יש לבצע מאמץ אקטיבי על מנת שתהליך הבחירות יהיה נקי.

אחד המאמצים, למשל, הוא עיקרון הריתוק לקלפי שמחייב אותנו להצביע בקלפי בה אנחנו רשומים ולא איפה שבמקרה נוח לנו באותו יום. בעולם אידיאלי אפשר לסמוך על כל אדם שיצביע פעם אחת. בעולם האמיתי ישנם רמאים המנסים להצביע כמה פעמים. מאמץ נוסף כאן הוא הצורך להזדהות. כמו הריתוק לקלפי, גם על זיהוי המצביעים היה ניתן לוותר בעולם מושלם, אבל הוא כנראה ישאר איתנו עוד זמן רב.

ברור שהתהליך הנוכחי לא מושלם, אבל כשרוצים להפוך את התהליך לדיגיטלי צריך לשאול האם לא פותחים פתח לפרצה גדולה יותר, כזו שעלולה להשפיע הרבה יותר. בינתיים נראה שהתשובה היא כן. בשיטה הנוכחית, ניסיונות הרמאות מתמקדים בקלפי אחת, מקומית. ועדת קלפי מושחתת לא יכולה להשפיע על תוצאות של קלפיות שכנות, כך שהנזק מוגבל (וישנה הנחה שזיופים של ועדות קלפי מושחתות מקזזים זה את זה, כך שבממוצע הם מתבטלים). הדרך היחידה להשפיע בקנה מידה גדול יותר היא שחיתות ברמת הוועדות האזוריות או הוועדה המרכזית (וגם שם נדרשת התעלמות של המון אנשים כדי שמהלך כזה יעבור מבלי שאיש ישים לב). עד עכשיו לא שמעתי על מקרים כאלה, כך שניתן להניח שהוועדה המרכזית ושלוחותיה נקיות.

בהליך דיגיטלי ניתן להשפיע על כל הקלפיות בו זמנית על ידי “טיפול” בקוד המחשב המריץ אותן. ישנן דרכים להסתיר את אותה רמאות כך שכמעט בלתי אפשרי למצוא אותה, כפי שמסביר פרופ’ אור דונקלמן מאוניברסיטת חיפה. כרגע אין דרך לאבטח בחירות כאלה וגוף עם מספיק משאבים יוכל בסופו של דבר להתערב בהן מבלי שישימו לב.

על דבריו של פרופ’ דונקלמן אוסיף נקודה משלי: אני לא מכיר תהליך ממוחשב המאפשר בו זמנית שמירה על חשאיות ווידוא של הספירה. החשאיות אומרת שלאף אחד אין דרך לוודא את הצבעתי (אני תמיד יכול לשקר מבלי להיתפס). וידוא הליך הספירה אומר שאני יכול לדעת שהקול שלי נספר. ישנן הצעות למערכת שנותנת לכל מצביע “קבלה” עם קוד המאפשר לו לראות כיצד המחשב ספר את ההצבעה שלו. זו הפרה בוטה של חשאיות מכיוון שניתן להכריח מצביעים לחשוף את הצבעתם בפני אדם המאיים עליהם. בשיטת הפתקים עקרון החשאיות ברור וניתן לוודא את הספירה על ידי שהיה בחדר הקלפי בזמן הספירה (משקיף). אמנם אדם לא יכול לוודא שספרו את הקול הספציפי שלו כמו שצריך, אבל כן יכול לוודא שכל הקולות נספרו כמו שצריך ולהסיק שגם שלו נספר נכון.

ולסיום, אחת הטענות שעולות בנושא הפחד מדיגיטציה היא שאנחנו לא מפחדים מאינטראקציה דיגיטלית עם הבנק, למרות ששם נמצא מידע הרבה יותר רגיש. הסיבה לכך היא שאינטראקציה עם הבנק לא דורשת חשאיות. כמובן שנדרשת חשאיות בין חשבון הבנק שלי ללקוחות אחרים, אבל ביני לבין הבנק אין שום חשאיות. כשאני מפקיד כסף בבנק, גם הבנק וגם אני יודעים בדיוק כמה הכנסתי. חשאיות במובן הזה תהיה דומה למצב בו כל אדם מפקיד סכום מזומן כלשהו במעטפה לתוך תיבה ולבסוף הבנק פותח את התיבה ומחשב את הסכום הכולל. במצב כזה ישנה חשאיות – אי אפשר לדעת כמה כל אדם הכניס לתיבה, אבל ברור לכולם שאין בנק שיכול לעבוד כך. היעדר הדרישה לחשאיות מאפשר לבנק לעבוד בצורה בטוחה בעולם הדיגיטלי.

כל עוד לא ימצא פתרון לסתירה בין החשאיות לווידוא הספירה, קשה לי לראות מערכת הצבעה דיגיטלית בטוחה שתיכנס לחיינו בקרוב. כנראה גם את הבחירות לכנסת ה-30 נקיים בהצבעה ידנית עם פתקים, אבל עם אמצעי ההגנה של ועדת הבחירות המרכזית שסוגרת לאט לאט את הפרצות (ובמיוחד את הקשה מכולן, ועדת קלפי מושחתת), נוכל לדעת שהתוצאות מייצגות באופן הטוב ביותר את ההצבעה.

אחרי כהונה קצרה נוספת, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 סיימה את תפקידה והוחלפה בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24. בראשה עומד השופט עוזי פוגלמן וממלא מקומו הוא השופט יצחק עמית. ועדה זו ככל הנראה תכהן יותר זמן משתי הוועדות שקדמו לה ותוכל להתכונן לבחירות הבאות יותר בנחת ועם הסקת מסקנות יותר רגועה ורצינית.

אחד החידושים שהיו בבחירות האחרונות הוא הוספת צילום עמוד התוצאות בפרוטוקול לכל קלפי באתר תוצאות הבחירות. התוספת הזו הגיעה אחרי תלונות רבות לגבי תוצאות הבחירות של 2019 וטעויות הסטה רבות. טעות הסטה היא הזזה של קולות מרשימה אחת לרשימה הבאה אחריה בפרוטוקול בגלל חוסר תשומת לב שנובע לרוב מעייפות עובדי הקלפיות. בבחירות לכנסת ה-22 הוסיפו אמצעי בקרה לקולטי הקלפיות בוועדות האזוריות ובקלפיות, אבל ככל הנראה חלק מעובדי הקלפיות דילגו על אמצעים אלה.

דוגמה ברורה לכך אפשר למצוא ביטבתה. בקיבוץ בערבה החליטו חמישה תושבים לתת את קולם לרשימה המשותפת. עם פרסום התוצאות התברר שלרשימה המשותפת אפס קולות. בעקבות דיוני טוויטר ופייסבוק שעודדו את מצביעי הרשימה המשותפת לבדוק שקולותיהם אכן נרשמו כראוי, התגלתה הטעות בקלפי ביטבתה. כשפורסם הפרוטוקול התברר שאין שום בעיה – לרשימה המשותפת לא נספר אף קול.

לאחר פניות לוועדה בנוגע לקלפי הזאת, נדרש למשימת הבדיקה יו”ר ועדת הבחירות ניל הנדל. השופט הנדל גילה שאכן היתה טעות. במקום חמישה קולות לרשימה המשותפת, נרשמו חמישה קולות ליהדות התורה שנמצאת מקום אחד לפני הרשימה המשותפת באותיות בקלפי (ג לפני ודעם). בפרוטוקול הוא ציין שהטעות התגלתה לאחר שעיין בגיליון ספירת הקולות.

הטעות הזאת היא תקלה גדולה של עובדי הקלפי. המזכיר הוא זה שהעתיק את הפרטים לפרוטוקול וטעה, אך לאחר מכן חתמו שני חברי הוועדה הנותרים על כך שביצעו הקראה. מטרת ההקראה היא לעבור על גיליון התוצאות ולוודא שאין טעויות העתקה. נראה שעובדי הקלפי ביטבתה דילגו על החלק החשוב הזה וחתמו מבלי לבצע (אפילו לא סימנו בוי במקום המתאים). יש לזכור שעשו זאת ככל הנראה אחרי יותר מ-17 שעות עבודה, אבל מדובר בשלושים שניות שהיו חוסכות עבודה רבה לכולם.

על הבעיות של הכשרת חברי ועדות הקלפי כבר כתבתי לא פעם (לפני הקמת הבלוג הזה). ההכשרה של המזכירים יחסית טובה, אבל מפספסת הרבה. ההכשרה של חברי ועדת הקלפי היא בין אפס לבדיחה. העובדה שמדובר במשימה חד פעמית הופכת את השיפור לכמעט בלתי אפשרי, אבל עדיין אפשרי. אכתוב על הבעיות והצעות לשיפור בהמשך החודש.