הבחירות נגמרו, הקולות נספרו והיום יוגשו התוצאות הסופיות לנשיא ריבלין. בסך הכל הצביעו 71.52% מבעלי זכות הבחירה. זהו אחוז ההצבעה הגבוה ביותר בשלישיית הבחירות האחרונה וגבוה במיוחד כשמתחשבים בכמעט מיליון ישראלים החיים בחו”ל ואינם יכולים להצביע בכל מקרה.

החלק המעניין בניתוח תוצאות הוא “מה היה אילו”. לא מדובר על מהלכים פוליטיים משמעותיים כאלה ואחרים (כמו למשל צירוף סתיו שפיר במקום אורלי לוי-אבקסיס או חיבור של עוצמה יהודית עם ימינה), אלא יותר טכניים, למשל שינויים בהסכמי העודפים.

הניתוח הראשון שאפשר לבצע הוא בדיקה מי בכלל הרוויח מהסכמי העודפים. הסכם עודפים הוא קשר טכני בין שתי רשימות מועמדים המאפשר להן להיחשב כרשימה אחת גדולה בשלב הראשון של חלוקת המנדטים העודפים. זה נותן להן עדיפות מבחינה מתמטית בקבלת מנדטים עודפים. נציג דוגמה בה M הוא המודד (מספר הקולות למנדט – מחושב על ידי חלוקת מספר הקולות המשתתפים בחלוקת המנדטים ב-120) וישנן שתי רשימות. אחת קיבלה 39 מנדטים בחלוקה הראשונית והשניה 7 מנדטים. אם לשתיהן חסרים 1000 קולות למנדט הבא, המודד של הרשימות בחלוקת העודפים יהיה:

מכאן אפשר לראות בקלות שבמקרה זה, לרשימה בת שבעת המנדטים יהיה מודד נמוך יותר מהרשימה בת 39 המנדטים (M-125 לעומת M-25) והרשימה הגדולה יותר תקבל את המנדט הנוסף. הסכמי העודפים מאפשרים לזוג רשימות להיות “רשימה גדולה” באופן מלאכותי וכך לנסות להשיג את המנדטים העודפים.

בבחירות האלה, מי שהרוויח מהסכמי העודפים היא כחול לבן שקיבלה את המנדט ה-33 על חשבון המנדט ה-37 של הליכוד. בבחירות בספטמבר הסכמי העודפים לא שינו דבר, בבחירות באפריל הסכמי העודפים נתנו ליהדות התורה את המנדט השמיני על חשבון המנדט ה-36 של הליכוד (המנדט הנ”ל עדיין נמצא בדיונים בבית המשפט מכיוון שדרושים כ-60 קולות להזזת המנדט הזה) וב-2015 המנדט העשירי של “כולנו” הגיע על חשבון המנדט ה-14 של הרשימה המשותפת בגלל הסכמי העודפים.

עניין נוסף שדובר בו רבות הוא היעדר הסכם העודפים לרשימה המשותפת ולישראל ביתנו. עם זאת, גם אם היו לשתי הרשימות הסכמי עודפים (הנחתי שההסכמים יהיו כחול לבן-ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ-הרשימה המשותפת, מסיבות ברורות) התוצאה לא היתה משתנה.

ולסיום, דובר רבות על עוצמה יהודית והשפעתה על גוש הימין. אם עוצמה יהודית היתה פורשת ומניחים שקולותיה היו הולכים כולם לאחת המפלגות בגוש הימין, מאזן המנדטים היה 59-54-7, כלומר מנדט אחד היה עובר מכחול לבן לימין (תלוי במפלגה שקיבלה את הקולות). ההבדל בין 58 ל-59 מנדטים בגוש הימין נראה כרגע גדול, אבל לא היה משנה את התמונה הגדולה.

הקלפיות נסגרו, רוב הקולות נספרו, אבל אנשי התקשורת קמו בבוקר עם חשק עז לתלונות על ועדת הבחירות המרכזית שמשחררת תוצאות לאט. עד הבחירות בספטמבר התוצאות היו מוזנות לאתר ועדת הבחירות מהר מאוד. באפריל חזרתי הביתה לאחר מסירת החומר בועדה האיזורית (נסיעה של פחות מחצי שעה) והתוצאות כבר היו באתר. אחרי הקונספירציות שפוזרו לכל כיוון לאחר הבחירות ההן, ועדת הבחירות המרכזית הקשיחה מאוד את תהליכי הבקרה על התוצאות.

לדברי מנכ”לית ועדת הבחירות, טעויות רבות באתר הועדה נבעו מהסטה. למשל, באפריל היו קולות רבים ביישובי יו”ש שהלכו למשותפת ומצביעים רבים לזהות שהתלוננו שהקול שלהם לא נספר. הסיבה היתה טעות הקלדה בועדת הקליטה. הקולטים נאלצו להקליד מהר (והיו המון רשימות), כך שנעשו טעויות רבות. בספטמבר הוכנס אמצעי זהירות חדש. לאחר הקלדת התוצאות, הקלדן צריך להקשיב להקראת התוצאות על ידי המחשב ולוודא אותן מול הפרוטוקול. רק אם ההקראה עברה בשלום אפשר לאשר את התוצאות באופן סופי. כך נמנעו טעויות רבות שעלו לועדת הבחירות באובדן אמון רב.

מעבר לאמצעי הזה, ישנה מערכת המחפשת שינויים קיצוניים מבחירות קודמות (מבחינת אחוזי הצבעה ומעבר בין גושים) באופן אוטומטי ומסמנת את הקלפיות הבעייתיות לבדיקה חוזרת. כל התהליכים האלה לוקחים זמן ומעכבים את התוצאות. אין קונספירציה ואין “טיפול מיוחד” לתוצאות. לכל קלפי רגילה ישנם לפחות שלושה אנשים שנכחו בזמן ספירת הקולות ורישום התוצאות הסופי. אפשר לבדוק בקלות את התוצאות באתר ולהתלונן אם יש בעיות. מעבר לכך, ספירת הקולות צולמה במחצית מהקלפיות, כך שיהיה קשה במיוחד לזייף שם.

בקלפי שבה ישבתי אתמול התוצאות הוזנו בדיוק כפי שספרנו אתמול, כך שאמינות התוצאות ברוב הקלפיות לא מדאיגה אותי.

המעטפות הכפולות יתחילו להיספר היום בערב וקלפיות הקורונה מיד לאחריהן, כאשר חברי הועדה הבכירים (ובראשם מנכ”לית הועדה) ישבו בועדות הספירה מכיוון שלא מצאו אף אחד שמוכן לגעת בהן. יש אנשים שמוכנים לסכן את גופם למען הדמוקרטיה.

עוד 12 שעות וקצת יפתחו הקלפיות. ההצבעה היא זכות גדולה שלא צריכה להיות מובנת מאליה, גם אם אנחנו נקראים לקלפיות בפעם השלישית השנה. למרבה הצער, רבים מוותרים עליה מכל מיני סיבות שונות ומשונות, רובן כוללות עצלות או חוסר איכפתיות (יש כמובן את המרותקים למיטה, אבל מדובר במספר אנשים קטן מאוד). אותם אנשים מוותרים על האפשרות שמאות מיליוני אנשים חולמים עליה – להשפיע על השלטון.

מאוד בקרוב, בשבע בערב, ניכנס לתקופת איסור התעמולה החמור שתימשך עד מחר בעשר בלילה. אין יותר ראיונות עם פוליטיקאים, אין פוליטיקאים באולפן וכל קשקשת הבחירות תעבור לפרשנים. המטרה היא שנוכל להגיע לקלפי בראש נקי, אבל זה כמובן לא יקרה. המפלגות ימשיכו להציף אותנו בסמסים וטלפונים ממש עד סגירת הקלפיות, וגם בבואנו לקלפי ניתקל בנציגים שינסו לשכנע אותנו. האם זה עוזר? יתכן מאוד. האם זה מציק? אין יותר מציק מזה.

בסופו של דבר, אחרי שיסגרו הקלפיות, הדבר החשוב באמת הוא שנאמין כולנו שהתוצאות משקפות את רצונם האמיתי של המצביעים. רוב האנשים לא חושבים על כך יותר מדי, אבל רבים מאמינים שהתוצאות לא אמינות. גם אני לא סומך במאה אחוז על סופרי הקולות ולכן אני מתכנן להיות אחד מהם מחר. עבודה בקלפי זו לדעתי אחת התרומות הגדולות ביותר לאחד התחומים החשובים בדמוקרטיה – ביצוע מדויק של הבחירות. אם גם אתם רוצים לוודא שכל קול נספר, פנו למפלגה החביבה עליכם ובקשו להיות משקיפים. נראה שאפילו קיים ארגון בשם “משמר הבחירות האזרחי” שמחלק כתבי מינוי למשקיפים (לא התנסתי בו, על אחריותכם בלבד). כך תוכלו להציץ מאחורי הקלעים של הבחירות וספירת הקולות ולוודא שבסופו של דבר, הבחירות לכנסת אמינות.

והכי חשוב, לכו להצביע!