הבחירות הארוכות בהיסטוריה

הערב באולפן שישי בחדשות 12 התחילו לדבר קצת ברצינות על התרחיש של בחירות לכנסת ה-24 בספטמבר. אם אכן יתממש התרחיש הזה, חזה עמית סגל שבגלל הקורונה יאלצו לבצע מספר שינויים, כמו למשל הצבעה שנמשכת על פני כמה ימים כאשר בכל יום מצביעים אנשים עם שמות משפחה מסויימים (ביום הראשון א’-ד’, בשני ה’-י’ וכו’).

על פניו התרחיש הזה נשמע סביר לאור המצב ותחת ההנחה שהקורונה לא תיעלם עד ספטמבר. יהיה ניתן לשנות את חוק הבחירות בהוראת שעה, כפי שנעשה לפני הבחירות לכנסת ה-22 והבחירות לכנסת ה-23. יהיה קשה מאוד לשמור על מרחקים סבירים בין המצביעים ויווצרו התקהלויות רבות שיובילו להדבקות. הרצון להימנע מכך ברור, אבל אם הדרך היא הארכת הבחירות, מדובר באסון לוגיסטי ומכה אנושה לטוהר הבחירות.

החלק הקל ביותר הוא הלוגיסטיקה שאמורה לשמור על המצביעים וועדות הקלפי נקיות. כמו בקלפיות הקורונה בבחירות במרץ, כל מצביע יחטא ידיים וילבש כפפות לפני שיגש להצבעה. למזכיר יהיו כפפות רבות שאיתן יבדוק את תעודות הזהות ויחלק את המעטפות. יהיה אלכוג’ל בשפע כחלק מהערכה למזכיר. כל הפרוצדורה תיעשה בחדר הקלפי על מנת שהמזכיר יוכל לוודא שהמצביע עושה את כל הפעולות כמו שצריך ומשתמש בכפפות פעם אחת בדיוק ולא מזהם את הפתקים. עד פה זה לא אמור להיות מסובך במיוחד. החלק הקשה יהיה שמירת המרחק, והוא זה שמעלה כביכול את הדרישה למספר ימי הצבעה.

עם זאת, הרעיון הזה יוצר בעיות רבות בתחום טוהר הבחירות. ראשית, נשאלת השאלה מה עושים עם התיבה והציוד. האם יש להקים את הקלפי בכל יום מחדש? האם המזכיר יעבוד כמה ימים ברצף (בתמורה לשעות הצבעה קצרות יותר)? והחשוב מכל – איך שומרים על התיבה והפרוטוקולים? ספירה של הקולות בכל יום תהיה יחסית קצרה בגלל מספר המצביעים הקטן, אבל הדלפות ומניפולציות יהיו קלות יותר. ספירת כל הקולות יחד בתום היום האחרון תהיה סבירה יותר מהבחינה הזו, אבל תדרוש שמירה מיוחדת על התיבות מלאות המעטפות, כלומר לפחות שני אנשים לפחות שישגיחו על תיבה נעולה במשך 12 שעות. העברת התיבות בסוף כל יום למחסן מרכזי וספירה מרוכזת בסוף חותרת תחת העיקרון של מניעת ריכוז תקלות וספירה של כל הקולות בכנסת (בדומה למעטפות הכפולות) תארך שבוע נוסף מעבר לביצוע הבחירות עצמן.

בנוסף, הארכת זמן ההצבעה באופן כ”כ משמעותי נותנת אפשרות רבה יותר למניפולציות של יום הבחירות. כל צד יוכל לדווח שהצד השני מנצח והרעש התקשורתי יטביע את הסיכוי לחשיבה צלולה לפני ההצבעה. מעבר לכך, בבחירות בישראל לא ניתן להחליף בחירה. ברגע שהמעטפה נכנסה לתיבה, אי אפשר להחליף את הפתק. יכול בהחלט להיווצר מצב שבו ביום ההצבעה השלישי נחשף מידע שהיה משנה באופן משמעותי את הצבעתם של אנשי שני הימים הראשונים, כלומר עשרות אחוזים מהמצביעים.

הדרך שנראית לי הכי הגיונית לביצוע המשימה הזאת היא הגדלה משמעותית של מספר הקלפיות כך שלא תהיה קלפי עם יותר מ-200 מצביעים, כאשר המצביעים יתבקשו (אך לא יחויבו) להגיע בשעות שונות לאורך היום. חלוקה של 200 מצביעים על פני 900 דקות תאפשר לכל מצביע יותר מארבע דקות לכל הפרוצדורה, די והותר זמן לנקות ידיים, ללבוש כפפות ולבחור. זה לא יהיה נעים, זה יהיה מאוד יקר, אבל זה יציל אותנו מאסון פוטנציאלי של טוהר הבחירות.

פורסם תחת ועדת הבחירות המרכזית

3 Comments

  1. לי עצם הרעיון של בחירות בפעם הרביעית נשמע נורא. אני מניח, שביבי זקור מרוב הערצה עצמית נרקסיסטית [ אשכרה כמו ההוא מעל הנהר , או בסרטי הפורנו בהם גבר/אשה מתעלסים עם דמותם במראה ] מניח שיש לו נצחון בטוח בגלל הכעס על גנצ.

    • זה כמובן עניין אחר לחלוטין. על המשמעויות של בחירות בפעם הרביעית (וכנראה גם בפעם השניה והשלישית) אפשר לכתוב כמה וכמה ספרים.

  2. Pingback: בחירות נקיות בנובמבר - קלפיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *