ביום חמישי בלילה נרשמה דרמה אחרי יומיים די משמימים של הגשת רשימות. הרשימה המשותפת החלקית (אחרי עזיבת רע”מ בבחירות לכנסת ה-24) התפרקה עוד יותר והתפצלה לחד”ש-תע”ל בנפרד ובל”ד בנפרד. מלבד האפשרות לשחרר את האות ד לחופשי (לפי הסקרים והביצועים בבחירות לכנסת ה-19, מצבה של בל”ד לבדה לא מזהיר), נעלמה כאן אחת הפרצות המוזרות ביותר שנפתחו בחוק הבחירות ומשום מה לא תוקנה עד עכשיו.
לבל”ד היסטוריה ארוכה של פלרטוט עם סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת הקובע מי לא יכול להשתתף בבחירות. בבחירות לכנסת ה-16 היועמ”ש אף תמך בפסילת הרשימה, אך בית המשפט העליון לא קיבל את עמדתו. השינוי הגדול הגיע ב-2014 עם העלאת אחוז החסימה. שינוי זה אילץ את המפלגות הערביות להתאחד ולהקים את הרשימה המשותפת. נגד הרשימה המשותפת הוגשו בקשות פסילה, אך עמדת היועמ”ש היתה שאין לפסול את הרשימה, בין היתר מכיוון שהחוק מאפשר רק את פסילת הרשימה כולה, אבל מטרות הרשימה לא נוגעות בסעיף 7א של עילות הפסילה.
כאן התגלתה תקלה רצינית בחוק הבחירות. מכיוון שניתן לפסול רק מועמד או רשימה שלמה, יכול להיווצר מצב שבו מפלגות על סף פסילה (או מעבר לו) “יתחבאו” בתוך רשימה גדולה יותר עם מפלגות שאין ספק בכשרותן ובכך המפלגות האלה “יכשירו” את המפלגה הבעייתית. מכיוון שקשה ומסורבל לנהל דיוני פסילה נגד כל המועמדים הריאליים ברשימה (ותמיד אפשר להתפטר עד שיכנס לכנסת נציג של המפלגה הבעייתית), החוק מעניק הגנה פוטנציאלית למפלגות שעוברות על סעיף 7א מפני פסילה.
גם בבחירות לכנסת ה-21 עניינה של בל”ד הגיע לבית המשפט העליון, הפעם כחלק מרשימת רע”מ-בל”ד. גם כאן היועמ”ש טען שיש בעיה בפסילת הרשימה כולה. שופטי העליון אמרו שאפשר לתת לכך משקל, אבל אין אפשרות להשתמש ברשימה המשותפת לכמה מפלגות כדי “להכשיר” מפלגות בעייתיות.
הגיע הזמן שהמחוקק יפתור את הלקונה הזאת אחת ולתמיד. תיקון לחוק הבחירות שיאפשר לפסול מפלגה מתוך רשימה (כלומר כל המועמדים מטעם מפלגה מסוימת לא יורשו להתמודד, אבל שאר המועמדים ברשימה ישארו) יאפשר להתמודד עם תופעות כאלה של “הכשרה” באמצעות רשימות משותפות. זה לא יהפוך את דיוני הפסילה בוועדת הבחירות ליותר רציניים (מדובר בהצגה עם תוצאה ידועה מראש), אבל יתן לבית המשפט העליון יותר כלים לפסול את מי שצריך מבלי לפגוע במפלגות המקיימות את החוק או לחכות שמפלגות בעייתיות יתמודדו לבד.