הבחירות נגמרו, הקולות נספרו והתוצאות הסופיות הוגשו היום לנשיא הרצוג. ניתן להגיש ערעורי בחירות בשבועיים הקרובים, אבל ספק אם יהיה מי שירצה לעשות זאת. חלוקת המנדטים מאוד מובהקת והזזת מנדט בין מפלגות (כמיטב המסורת, מהליכוד ליהדות התורה) דורשת שינוי של מאות קולות. כעת אפשר לשבת ולנתח מה היה יכול להיות אחרת. מסתבר שהיה יכול להיות, בתנאים מאוד יחודיים.

ראשית, האם הסכמי העודפים שינו משהו? הפעם כן. בזכות הסכמי העודפים, הליכוד קיבלו את המנדט ה-32 על חשבון המנדט החמישי של העבודה. ההיערכות הקטסטרופלית בגוש מתנגדי נתניהו ונפילת מרצ ובל”ד עלו בהסכם העודפים עבודה-מרצ (ובכמה מנדטים של מרצ ובל”ד, כמובן). גם ללא הסכמי העודפים יש לגוש נתניהו יתרון מובהק, אבל ההסכמים וההיערכות בגוש עזרו מאוד.

האם הסכם בין חד”ש-תע”ל ורע”מ היה עוזר? תחת ההנחה שאף קול לא היה מתווסף או נגרע, התשובה היא לא. לעומת זאת, אם לא היה נחתם ההסכם בין יש עתיד למחנה הממלכתי, יהדות התורה היתה זוכה במנדט על חשבון יש עתיד. יצחק פינדרוס, המועמד במקום השמיני ברשימת יהדות התורה, תמיד כוסס ציפורניים בגלל הסכמי העודפים האלה.

מה היה מציל איכשהו את גוש מתנגדי נתניהו? צירוף של שני אירועים חשובים – הורדת אחוז החסימה ל-2% (או חלוקה טובה יותר של הקולות בין העבודה, מרצ, חד”ש-תע”ל ובל”ד כך שכולן יעברו) והסכם עודפים בין חד”ש-תע”ל ובל”ד. בלי ההסכם, גוש נתניהו יהיה על 61. עם ההסכם, הגוש יורד ל-60. חלוקה חכמה יותר של הסכמי העודפים כך שבגוש מתנגדי נתניהו כולם עוברים ולכולם יש הסכמי עודפים לא עוזרת מעבר לזה. הדיבורים על הורדת גוש נתניהו ל-59 מנדטים אינם אפשריים ללא עליה גדולה מאוד במספר הקולות.

ולבסוף, מה היה קורה אם לא היה אחוז חסימה כלל? בהנחה (הבעייתית מאוד) שתוצאות ההצבעה היו זהות לחלוטין, גוש נתניהו היה מקבל 61 מנדטים בזכותה של איילת שקד. היא דיברה בתשדירי התעמולה על כך שהיא תהיה המנדט ה-60 של ממשלת הימין, אבל לפי התוצאה כל מה שהיא יכלה לקוות לו זה להיות סיעת יחיד שתשלים לממשלת 61.

בעוד כמה שבועות ועדת הבחירות לכנסת ה-25 תסיים את תפקידה ובמקומה תתכנס ועדת הבחירות לכנסת ה-26, ככל הנראה בראשות נעם סולברג. נראה שהפעם היא תאריך ימים מעבר לארבע הוועדות שקדמו לה, ונותר רק לקוות שהפעם המפלגות לא ישלחו נציגים, בטח לא סגני יו”ר, שיפיצו שקרים על תפקוד הוועדה כהכנה להפסד אפשרי.

ביום חמישי בלילה נרשמה דרמה אחרי יומיים די משמימים של הגשת רשימות. הרשימה המשותפת החלקית (אחרי עזיבת רע”מ בבחירות לכנסת ה-24) התפרקה עוד יותר והתפצלה לחד”ש-תע”ל בנפרד ובל”ד בנפרד. מלבד האפשרות לשחרר את האות ד לחופשי (לפי הסקרים והביצועים בבחירות לכנסת ה-19, מצבה של בל”ד לבדה לא מזהיר), נעלמה כאן אחת הפרצות המוזרות ביותר שנפתחו בחוק הבחירות ומשום מה לא תוקנה עד עכשיו.

לבל”ד היסטוריה ארוכה של פלרטוט עם סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת הקובע מי לא יכול להשתתף בבחירות. בבחירות לכנסת ה-16 היועמ”ש אף תמך בפסילת הרשימה, אך בית המשפט העליון לא קיבל את עמדתו. השינוי הגדול הגיע ב-2014 עם העלאת אחוז החסימה. שינוי זה אילץ את המפלגות הערביות להתאחד ולהקים את הרשימה המשותפת. נגד הרשימה המשותפת הוגשו בקשות פסילה, אך עמדת היועמ”ש היתה שאין לפסול את הרשימה, בין היתר מכיוון שהחוק מאפשר רק את פסילת הרשימה כולה, אבל מטרות הרשימה לא נוגעות בסעיף 7א של עילות הפסילה.

כאן התגלתה תקלה רצינית בחוק הבחירות. מכיוון שניתן לפסול רק מועמד או רשימה שלמה, יכול להיווצר מצב שבו מפלגות על סף פסילה (או מעבר לו) “יתחבאו” בתוך רשימה גדולה יותר עם מפלגות שאין ספק בכשרותן ובכך המפלגות האלה “יכשירו” את המפלגה הבעייתית. מכיוון שקשה ומסורבל לנהל דיוני פסילה נגד כל המועמדים הריאליים ברשימה (ותמיד אפשר להתפטר עד שיכנס לכנסת נציג של המפלגה הבעייתית), החוק מעניק הגנה פוטנציאלית למפלגות שעוברות על סעיף 7א מפני פסילה.

גם בבחירות לכנסת ה-21 עניינה של בל”ד הגיע לבית המשפט העליון, הפעם כחלק מרשימת רע”מ-בל”ד. גם כאן היועמ”ש טען שיש בעיה בפסילת הרשימה כולה. שופטי העליון אמרו שאפשר לתת לכך משקל, אבל אין אפשרות להשתמש ברשימה המשותפת לכמה מפלגות כדי “להכשיר” מפלגות בעייתיות.

הגיע הזמן שהמחוקק יפתור את הלקונה הזאת אחת ולתמיד. תיקון לחוק הבחירות שיאפשר לפסול מפלגה מתוך רשימה (כלומר כל המועמדים מטעם מפלגה מסוימת לא יורשו להתמודד, אבל שאר המועמדים ברשימה ישארו) יאפשר להתמודד עם תופעות כאלה של “הכשרה” באמצעות רשימות משותפות. זה לא יהפוך את דיוני הפסילה בוועדת הבחירות ליותר רציניים (מדובר בהצגה עם תוצאה ידועה מראש), אבל יתן לבית המשפט העליון יותר כלים לפסול את מי שצריך מבלי לפגוע במפלגות המקיימות את החוק או לחכות שמפלגות בעייתיות יתמודדו לבד.

אחרי כמה ימים של התאוששות מהלם הבחירות שנחת עלינו ועדת הבחירות התחילה לזוז. ראשית, פרסמו את לוח הזמנים לבחירות שנפגע קשות מחגי תשרי. לפני כמה ימים פרסמו גם את רשימת הקלפיות הראשונית. הצצה בקובץ האקסל מראה כמה נתונים מאוד מעניינים.

ראשית, נראה שיש איזור מסוים בנתניה שגדל מהר מאוד. איזור הקלפי הנ”ל רשום עם 1087 בוחרים, מעל המקסימום שאפשרי טכנית, אלף בוחרים. בנוסף, חוק הבחירות דורש פחות מ-800 מצביעים בכל קלפי מלבד במקרים מיוחדים, לכן יהיה עוד מספר רב של קלפיות שיפוצלו. יש ברשימה 77 קלפיות עם יותר מ-800 מצביעים רשומים, אבל רק אחת שאולי תהיה זכאית לחריג של סעיף 11 לחוק הבחירות לקלפי עם עד 900 בוחרים (רמת השופט, 801 מצביעים רשומים). כל שאר הקלפיות נמצאות בישובים גדולים יותר בעלי מספר רב של קלפיות, כך שניתן יהיה לפזר את המצביעים באופן יותר אחיד.

ההגבלה הטכנית על מספר הבוחרים מגיעה מאחד הטפסים שוועדת הקלפי ממלאת, טופס 1000. שמו של הטופס מגיע מאלף המשבצות שלו שבהן מסמנים חברי הוועדה (בכל מערכת בחירות מעבירים את התפקיד בין החברים, כנראה כהסקת מסקנות עקב תפקוד לקוי בכמה קלפיות) את הבוחרים. לכל בוחר בקלפי יש מספר סידורי (תוכלו למצוא את שלכם בהודעה לבוחר שאמורה להגיע באוקטובר) ואותו מסמנים לאחר ההצבעה. לאחר ספירת הקולות, טופס 1000 נארז עם כל חומרי הקלפי ומועבר לוועדה האזורית וממנה לוועדה המרכזית בכנסת. שם הטופס נסרק כדי לוודא שאותו בוחר לא הצביע גם במעטפה כפולה. התהליך הזה חוסך הרבה מאוד זמן, אבל, כידוע לנו, ספירת המעטפות הכפולות עדיין ארוכה מאוד.

למרות שטכנית אפשר להכניס עד אלף מצביעים בקלפי אחת, רוצים להימנע מכך. הסיבה העיקרית היא העומס הבלתי נסבל שיווצר על הקלפי אם יגיעו אליה אלף אנשים במהלך היום. הקלפיות בישראל פתוחות במשך 900 דקות בלבד והמחוקק רצה לדאוג לקצב מצביעים של קצת פחות ממצביע בדקה. לכן הגבילו את הקלפיות ל-800 מצביעים, שגם זה מספר גבוה מאוד (אם יהיו מאה אחוזי הצבעה, עובדי הקלפי ישארו שם די הרבה זמן כדי לספור).

בתחתית הרשימה נמצאות קלפיות קטנות (אפילו כאלה עם מצביע אחד) שיאוחדו עם גדולות מהן וכמה כאלה של ישובים קטנים שמכילות עשרות מצביעים. עובדי הקלפי בני המזל בקלפיות אלה יוכלו לסגור את העסק בשמונה בערב ולהגיע הביתה למדגמי הטלוויזיה (כמו בכל ישוב עם פחות מ-350 מצביעים רשומים). לצערם הם לא יוכלו ללכת הביתה מוקדם יותר, כי סעיף 72 לחוק הבחירות קובע שניתן לסגור קלפי לפני הזמן הרשמי אם הצביעו כל הזכאים. מכיוון שתמיד יש מישהו שלא מצביע או מצביע במקום מרוחק במעטפה כפולה (כי הוא עובד בבחירות או סטודנט שגר רחוק), הסעיף הזה לא מופעל ועובדי הקלפיות נשארים לשבת ולבהות בשעון מגיע לשמונה או עשר כשהם חסרי מעש.

היום אישרה ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות הבחירות לכנסת ה-24. מחר הן יוגשו לנשיא המדינה וביום שני הקרוב יתחילו הסיעות להמליץ על מועמד לראשות הממשלה אצל הנשיא. בזמן שכולם עסוקים בחישובים קואליציוניים, ביצעתי עבורכם כמה חישובים מעניינים על בסיס התוצאות. את התוצאות הרשמיות ניתן לראות באתר התוצאות של ועדת הבחירות ואת פירוט חלוקת המנדטים אפשר לראות בנספח לזכרון דברים על תוצאות הבחירות. את התוצאות שאביא כאן חישבתי בצורה דומה לזו שבזכרון הדברים עם השינויים המתחייבים.

ראשית, בחישוב שלי שמתי לב שהיינו קרובים מאוד להפעלת סעיף 81(ד)(2) לחוק הבחירות הקובע שאם בחלוקת המנדטים לשתי רשימות או יותר מודד זהה, תתקיים הגרלה שתקבע מי תקבל את המנדט. בזכרון הדברים ניתן לראות שהחל מהמודד השישי, לרשימות ל+פה ו-ב+ת המודד הוא 34,499. אם עוקבים אחרי המודדים בטבלה, אפשר להבין שעוד שני מנדטים עודפים היו גורמים לכך שזה יהיה המודד הגדול ביותר ולכן המנדט הזה היה מוכרע בהגרלה. זה מעולם לא קרה בבחירות לכנסת (היו מקרים ברשויות המקומיות) ואני בטוח שבוועדת הבחירות נשמו לרווחה כשראו שאין צורך בכך.

כאשר יפרסמו בעיתונים את המרוויחים והמפסידים מהסכמי העודפים, זכרו את זה: המרוויחה מהסכמי העודפים היא מרצ שקיבלה מנדט על חשבון הליכוד (אם לא היו הסכמי עודפים כלל). זו הפעם הראשונה שבה הסכמי העודפים מעבירים מנדט בין גושים מאז 2015, אז “כולנו” הרוויחה מנדט על חשבון הרשימה המשותפת.

בנוסף, לקראת הבחירות הותקף הסכם העודפים של ימינה ותקווה חדשה על כך שהוא עלול להעביר מנדט מגוש לגוש. ואכן, אם ההסכם לא היה קיים ושאר ההסכמים היו קיימים, הליכוד היתה מקבלת מנדט על חשבון תקווה חדשה.

לאחר הבחירות דיברו המון על 300 אלף ליכודניקים שנשארו בבית. כתבתי בעבר על התיאוריה הלא סבירה הזו, אבל אם אכן היו מגיעים 300 אלף ליכודניקים נוספים לקלפיות (ורק הם), מפלגת הליכוד היתה זוכה ל-36 מנדטים על חשבון הרשימה המשותפת, ש”ס, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן ובכך מטה מאוד את תמונת הגושים לטובת גוש נתניהו. אם באותה נשימה מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לזה של 2020 (כאן השארתי את מספר הקולות של רע”מ זהה ואת כל השאר נתתי למשותפת תחת ההנחה, השגויה, שהבוחרים הערבים מצביעים רק לרע”מ ולמשותפת), לליכוד היו 35 מנדטים, למשותפת היו 10 מנדטים וכל אלה על חשבון יש עתיד (2 מנדטים), הציונות הדתית, ש”ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן. אם מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לפעם קודמת ולא היו מתווספים 300 אלף ליכודניקים (תחת אותן הנחות), הרשימה המשותפת היתה עולה ל-11 מנדטים על חשבון הליכוד, ש”ס, ישראל ביתנו, מרצ וכחול לבן.

על הרשימות הערביות נרשמה ביקורת רבה (ומוצדקת, לטעמי) על סירובן לחתום הסכם עודפים. עם זאת, נציגי שתי הרשימות יכולים לנשום לרווחה מבחינה זו: הסכם בין הרשימות ודעם+עם לא היה משנה את חלוקת המנדטים.

ולסיום, אי אפשר בלי להתייחס למפלגת הכלכלית החדשה. היו טענות נגד זליכה על פגיעה בגוש השינוי (אליו הוא שייך, לטענתו) בכך ששרף קולות. אם מניחים שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים ליש עתיד (כדוגמה, אבל באותה מידה ניתן כנראה לתת את הקולות לכל רשימה בגוש המתאים), יש עתיד היתה מקבלת מנדט נוסף על חשבון ש”ס. אם ההנחה שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים לגוש מתנגדי נתניהו, הביקורת עליו נראית מוצדקת.

ומה היה קורה אם לא היה אחוז חסימה כלל? במקרה זה, ירון זליכה היה נכנס לכנסת על חשבון אוריאל בוסו, המועמד התשיעי ברשימת ש”ס. החלק המעניין כאן הוא שבמקרה זה זליכה היה נכנס אך ורק בזכות הסכם העודפים עם כחול לבן. ללא הסכם עודפים זה, זליכה היה נשאר בחוץ גם ללא אחוז חסימה. הגיוני מאוד בהתחשב בכך שמפלגת הכלכלית החדשה קיבלה 0.79% מהקולות שהם פחות מ-1/120 מהקולות. הדוגמה הזאת ממחישה עד כמה הסכמי העודפים יכולים להיות חשובים, במיוחד במצב הנוכחי בו כל מנדט יכול להכריע את זהות הממשלה והעומד בראשה.

בשבוע הבא תושבע הכנסת ה-24 וכמה שבועות לאחר מכן תתכנס ועדת הבחירות לכנסת ה-25 לישיבתה הראשונה. כולי תקווה שהפעם היא תאריך ימים ותוכל לעבוד בנחת. אם זה יקרה, אולי בפעם הבאה שנצביע כבר נזכה לעשות זאת בקופסאות פלסטיק שקופות.

אתמול נגמר עוד פרק באחת הפארסות הגדולות ביותר של מערכת הבחירות הנוכחית, כזו שהיתה צפויה מראש ועדיין לא נערכו לה מראש. מדובר על גיוס מזכירי הקלפי, נציגי ועדת הבחירות שמקבלים את פני הבוחרים ומזהים אותם. ההרשמה לתפקיד נפתחה לציבור ב-19 בינואר. מזכירים ותיקים, כאלה שכבר כיהנו בתפקיד במערכות בחירות קודמות, עברו תהליך הרשמה קל ופשוט. מועמדים חדשים נאלצו לעבור לומדה ובחינה על מנת לעבור לשלב הבא (ריאיון). עד פה מדובר בעניין שגרתי שהחל לפני מערכות בחירות רבות.

ביום הראשון לרישום נרשמו יותר מ-80 אלף מועמדים, כמעט פי שניים מהדרוש. עם זאת, מאוחר יותר התברר שעם סגירת הרישום, ב-28 בינואר, סיימו את הלומדה והמבחן רק 22 אלף מועמדים. לדברי מנכ”לית ועדת הבחירות באותם ימים, הוועדה צריכה להדריך כ-50 אלף מועמדים כדי לקבל בסוף כ-40 אלף מזכירים (בגלל נשירה, חוסר הצלחה בהדרכה וכו’). בעקבות כך, הרישום לתפקיד נפתח שוב, באופן תקדימי, ב-17 בפברואר ונסגר אתמול בלילה (אחרי שמשך הרישום הוארך בשלושה ימים).

מערכות הבחירות התכופות הביאו איתם קורבן נוסף מלבד שעות השינה של עובדי הוועדה – תהליך גיוס המזכירים. כבר בבחירות לכנסת ה-22 היו דרושות השלמות של מזכירים בוועדות אזוריות שונות. בבחירות לכנסת ה-23 כבר נדרשו השלמות רבות מאוד (המזכיר בקלפי בה ישבתי סיפר שגייסו אותו ביום האפשרי האחרון) ועכשיו, בעקבות מערכת בחירות צמודה נוספת, כבר יש מחסור באלפי מזכירים ברחבי הארץ.

למה זה קורה

תפקיד המזכיר הוא תפקיד מתיש ושוחק. הוא נחמד כשמבצעים אותו פעם בכמה שנים, אבל מי שכיהן כמזכיר באפריל לא ירצה לעשות זאת שוב בספטמבר. השעות קשות והשכר לא בשמיים. מסיבה זו, ועדת הבחירות נאלצת לגייס מזכירים חדשים בכל פעם. עם זאת, סעיף 21א בחוק הבחירות קובע שמזכיר לא יכול לכהן אם לא הצהיר שלא היה חבר מפלגה ולא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים האחרונות. חברי ועדת קלפי, אנשים שהוכיחו שהם מעוניינים לעבוד בקלפי, נחשבים למי שהיו חלק מפעילות מפלגתית ולכן פסולים מהתפקיד (גם אם אינם חברי מפלגה). מכיוון שבספטמבר 2019 לא עבר מספיק זמן מאז אפריל 2019, היו כמה עשרות אלפי אנשים שהוכיחו רצון לעבוד בבחירות אבל החוק מונע מהם. בספטמבר אותה שנה נוספו עוד כמה אלפים או עשרות אלפים. חצי שנה מאוחר יותר, אותו דבר. בינתיים מספר הקלפיות עלה ומספר המועמדים הפך ליותר ויותר קשה להשגה.

השיא הגיע בבחירות הנוכחיות. מספר הקלפיות גדל באופן חד והוחלט שבכל קלפי ישבו שני מזכירים, כלומר מספר המזכירים הדרוש יותר מהכפיל את עצמו, אך כל מי שעבד כחבר ועדה (או אפילו משקיף ללא שכר) בבחירות לכנסת ה-21, 22, או 23 פסול מלעבוד כמזכיר. בוועדת הבחירות חשבו שהאפשרות של מובטלים לקבל שכר שלא יפגע בדמי האבטלה יעודד אנשים להתמודד על התפקיד, אבל זה לא קרה. אנשים לא מוכנים לוותר על יום חופשה בתשלום בשביל שכר בינוני.

ההשלכות

בגלל המחסור, ועדת הבחירות תיאלץ לקחת כל מי שנרשם והצליח לסיים את המבחן, גם אם קיבל אפס או קרוב לכך. זה הוביל לכך שמספר גורמים משני קצוות המפה הפוליטית קראו לתומכיהם להירשם לתפקיד כדי להקפיד על טוהר הבחירות. הקריאה הזו עלולה למלא את שורות המזכירים באנשים מטעם שעשויים להשפיע על התוצאות או אמינות התוצאות. מזכיר מוטה יכול לכתוב בפרוטוקול אירועים שלא היו ולא נבראו ובכך להטיל כתם על תוצאות ההצבעה בקלפי. מכיוון שהוא בעל הסמכות היחיד לכתוב בפרוטוקול ואין ביקורת על יומן האירועים, זה נושא שיש לתת עליו את הדעת.

ההשלכה הברורה יותר וחמורה קצת פחות היא תת-איוש, כלומר קלפיות עם מזכיר אחד. זה היה המצב עד לפני שנה, כך שוועדת הבחירות תדע להתמודד איתו. קלפיות בעייתיות יאוישו בשני מזכירים (כפי שנעשה כבר בעבר) ואת המזכירים הבודדים ישאירו לקלפיות הידועות כרגועות. זה אמנם יחזיר חלק מהסמכויות לחברי ועדת הקלפי (בניגוד למגמה במערכות הבחירות האחרונות להפקיע מהם כמה שיותר סמכויות), אבל לא יהיה משהו חדש או חריג.

ההשלכה הפחות ברורה שדרגת חומרתה לא ידועה היא איכות המזכירים. מזכיר טוב יכול לעזור לחברי ועדה בעייתיים להבין את תפקידם ולוודא שהקלפי עובדת כראוי. מזכיר חלש יכול להיעזר בחברי ועדה מנוסים שיודעים את התפקיד, אבל ההכשרה הדלה עד לא קיימת של חברי הוועדה לרוב מונעת את זה. מזכיר חלש עם ועדת קלפי חלשה יגרור סבל לכל הנוכחים ועיכוב בקבלת התוצאות. כששומעים על ועדת קלפי שהגיעה למסור תוצאות רק בארבע או חמש בבוקר, זו כנראה הסיבה. האיומים הנוכחיים על אמינות הבחירות הופכים את המזכירים החלשים לנקודת תורפה של אמינות הבחירות. עם זאת, צילום תהליך הספירה שאמור להתבצע בכל הקלפיות יכול להפחית מעט מחשיבותן של יכולות המזכיר.

איך להתמודד עם הבעיה

התמודדות עם הבעיה כרגע, תוך עמידה בחוק, תהיה קצת קשה. בשלב זה המפלגות מגייסות את נציגיהן, כך שגם אם הכנסת תשנה את סעיף 21א בהוראת שעה יהיה קשה לגייס את מי שנרשם ולא עמד בתנאי הסף הזה. כמובן שיאלצו לגייס את כל מי שסיים את המבחן, בלי קשר לציון. יתכן שיאלצו להוריד את סף המעבר של ההכשרות עצמן.

יתכן שאפילו יאלצו להפר את החוק, כלומר לפנות למי שלא עומד בתנאי הסף (מבחינת חוק הבחירות) ולהגיד לו “בקריצה” שהוא עומד בתנאים ולא יבדקו את ההצהרה שלו. אם היו עושים זאת מראש, בחקיקה, היו יכולים לשבץ את המזכירים בעלי הצינון הקצר כמזכירים משניים ולהשתמש במפלגה שהם היו חברים בה או עבדו מטעמה כשיקול בשיבוץ (ממש כמו בשיבוץ חברי ועדת הקלפי). אולי ימצאו הצהרה חלופית, התואמת ברוחה לסעיף 21א, שאותה יוכל לפרש יו”ר ועדת הבחירות כמתאימה לעמידה בהוראות החוק.

בכל מקרה, ועדת הבחירות צריכה להזדרז. נותרו עוד 21 ימים עד למסירת מזוודות הקלפי למזכירים. לפי ההערכה שלי, גם אחרי הרישום הנוסף עדיין קיים מחסור גדול מאוד של מזכירים. מעניין כיצד יפתרו את הבעיה הזאת וכיצד ימנעו ממנה בעתיד, בוודאי אם האיום של התפזרות מוקדמת של הכנסת ה-24 יתממש.

ועדת הבחירות המרכזית עושה עבודה לא רעה בהנגשת הבחירות (ו”מאחורי הקלעים” של הבחירות) הנוכחיות לציבור. סרטוני ההסבר בטלוויזיה מוצלחים מאוד ובעוד 13 ימים, עם תחילת תשדירי התעמולה, אמורים גם להתחיל תשדירי הדרכה (פי חמישה מהרגיל, לפי הבנתי את החלטת פוגלמן). בנוסף, הוועדה פעילה מאוד בפייסבוק ובטוויטר עם הסברים על דיוני הפסילות (מי מחליט לפסול), קריאה לגיוס מזכירים (על הפארסה הזאת אפרט בפוסט נפרד בהמשך) ועוד ועוד.

היום פורסם פוסט בפייסבוק שצוייץ לאחר מכן גם בטוויטר בנוגע לתעמולה אסורה. לפי הפוסט, אם ראיתם משהו שנראה לכם תעמולה אסורה, יש להגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית שתדון בעניין.

יצא לכם פעם לראות תוכן שהרגיש לכם כתעמולה האסורה על פי החוק? אם התשובה היא כן, כדאי שתדעו שהנושא יטופל רק במידה ותגישו עתירה בעניין לוועדת הבחירות המרכזית. ליושב ראש ועדת הבחירות סמכות להוציא צווי מניעה לעבירות לפי חוק דרכי תעמולה.
לאופן הגשת העתירה > https://t.co/MluPDZ8Bll pic.twitter.com/OItewFNsRq

— ועדת הבחירות המרכזית (@electionknesset) 24 בפברואר 2021

כלומר מתחילים עם נושא שאמור למשוך את תומכי הסדר והשמירה על חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ואז שולחים אותם למסמך של 16 עמודים המסביר איך להגיש עתירות.

הפרסום הזה רק מדגים את חולשתה של הוועדה באכיפת דיני התעמולה. אם כל שלט דורש עתירה (ובאמת לא קשה למצוא תעמולה לא חוקית, החוק בישראל מאוד מגביל), תעמולה בניגוד לחוק כמעט לא תטופל. מצד שני, יתכן שהפרסום מגיע בעקבות פניות רבות לוועדה על תעמולה בניגוד לחוק במעין הסבר של “אין לנו מה לעשות עם זה”.

היום השני להגשת רשימות המועמדים יתחיל בעוד כשעה עם דרמה אפשרית גדולה מאוד בכוורת האותיות. אתמול נחתם הסכם לריצה משותפת בין האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית ונעם תחת האות ט. לפי הניסיון של השנה שעברה, שום דבר לא סגור עד שהרשימה מגיעה ליו”ר הוועדה, אבל כרגע נראה שתהיה רשימה אחת שתתמודד עם האות ט ואולי הבית היהודי עם האות ב. בנוסף, ישנם כתבים פוליטיים שמשערים שיו”ר הבית היהודי, חגית משה, תתמודד ברשימת הליכוד. מכיוון שהליכוד לא יגעו במותג מחל, אם מפלגת הבית היהודי לא תתמודד כלל, האות ב תשוחרר. אם מפלגת הבית היהודי תתמודד לבד ולא תעבור את אחוז החסימה, האות ב תשוחרר גם כן.

האות ב היתה שייכת למפד”ל וגלגוליה ההיסטוריים מאז הבחירות הראשונות ב-1949, כלומר מדובר בפיסת היסטוריה של ממש שתיעלם מהכוורת ותשוחרר לכל מי שמעוניין.

לפי חוק הבחירות, כל מפלגה שנכנסה לכנסת תחת אות מסויימת רשאית להתמודד איתה שוב, כלומר הימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי רשאיות כל אחת להשתמש באותיות ט ו-ב כרצונן (ובכפוף לכמה מגבלות של אי-הטעיה). לפי הסכם הריצה המשותפת, האות ב שייכת לבית היהודי והאות ט לאיחוד הלאומי, אך חוק הבחירות לא מכיר בהסכמים אלה. הבחירה של ימינה באות י ושל הרשימה הנוכחית באות ט היא לא יותר מכיבוד ג’נטלמני של ההסכם.

הדרמה הפוטנציאלית השניה היתה בגזרת המפלגות הערביות בעקבות פרישת רע”מ מהרשימה המשותפת, אך הרשימה המשותפת הקטנה יותר מתכוונת לבקש (וגם תקבל) את האותיות ודעם המזוהות עם הרשימה. אם רע”מ תתמודד לבד, ניתן להסיק ממערכות בחירות קודמות שתתמודד תחת האותיות עם המזוהות איתה.

ההישג הגדול ביותר בכוורת אתמול שייך לתקווה חדשה שקיבלה את האישור להתמודד תחת האות ת. הפעם האחרונה שבה רשימה השתמשה באות זו והיתה האחרונה בכוורת הפתקים במקום ש”ס היתה ב-1996. כעת תקווה חדשה מקבלת נדל”ן מוצלח במיוחד בכוורת הפתקים, כזה שיכול מאוד לעזור לבנות מותג. הסיבה שאין צורך באישור של מרצ וגשר לאות ת, אלא רק של מפלגת העבודה, היא סעיף (61)ג1 בחוק הבחירות, לפיו מפלגה שיש לה נציגות בכנסת אך לא מתמודדת תחת האותיות השמורות מוותרת עליהן ואין צורך באישור שלה. מרצ מתכוונת להתמודד תחת האותיות מרצ ונציגת גשר ככל הנראה תשובץ בליכוד, כך שלא אמורה להיות בעיה עם האות ת.

הטעות הגדולה ביותר, לטעמי, היתה של ימינה שבחרה את האות י לבד. מדובר באות קטנה שקשה לראות וחמור מכך, מדובר בוויתור על שני נכסים ענקיים – האותיות ט ו-ב המוכרות. כפי שצויין, הסכם חלוקת האותיות לא מחייב את ועדת הבחירות ולאותיות האלה, במיוחד ב, יש היסטוריה ארוכה. יתכן שטעות זו תעלה לימינה בתוצאות הבחירות.

גם היום יתקיים לייב טוויט של הגשת הרשימות. מוזמנים לקרוא את השרשור של אתמול וכמובן מוזמנים לעקוב אחרי השרשור שיפתח עוד פחות משעה.

עיון באתר ועדת הבחירות יכול להעלות תוצאות מעניינות מאוד. בחלק המכרזים ניתן למצוא מכרז לבניית תיבות הצבעה חדשות מפלסטיק. כרגע מייצרים תיבות הצבעה חדשות בכל מערכת בחירות ונראה שרוצים ללכת לכיוון יותר חסכוני בכסף. התיבות החדשות אמורות להיות שקופות, כך שיהיה ניתן לראות את המעטפות נופלות פנימה.

הנושא המעניין יותר למי שעתיד להיות מזכיר במערכות הבחירות הבאות (המכרז לא יהיה רלוונטי למערכת הבחירות הנוכחית) הוא תיבת המעטפות. התכנון הוא תיבה ממנה ניתן להוציא מעטפות בהחלקה (בדומה למכונת ערבוב קלפים בלאס וגאס) תוך ספירה שלהן. כן, במקום לספור את המעטפות שנותרו באופן ידני ולהשוות למספר המצביעים, יהיה ניתן להתבונן לרגע במונה ולדעת כמה נשארו. זה פתח לצרות רבות (כמו כל דיגיטציה), אבל מכיוון שלא מדובר בתחום סופר-רגיש כמו ספירת הקולות, ניתן להקל קצת על המזכירים בתמורה לטעויות מינוריות.

יהיה מעניין לראות האם התיבות האלה יכנסו לשימוש במערכת הבחירות הבאה והאם תהיה להן השפעה על עבודת הקלפיות. אם מערכת הבחירות הבאה לא תיערך בשנת 2021, יש סיכוי טוב שנראה תיבות חדשות ביום הבוחר.

השבוע מתקיים אחד מהאירועים החשובים ביותר בבחירות לכנסת, הגשת הרשימות. הרישום יתקיים על פני יומיים: ביום רביעי בשעות 13:00-21:00 ובחמישי בשעות 13:00-22:00. השעות הוארכו (מאוד) עקב הקורונה, אבל למרבה השמחה האירוע עדיין ישודר בשידור חי בפייסבוק של ועדת הבחירות המרכזית.

מפלגת יש עתיד כבר שלחה נציג לתור של ועדת הבחירות על מנת לוודא שהאותיות “פה” נשמרות לה. אמנם יש לה הסכם עם כחול לבן שהאותיות “פה” שייכות ליש עתיד, אך בחוק הבחירות אין שום התייחסות להסכמים כאלה. כל הקודם זוכה, ולשתי המפלגות זכות על האותיות.

מלבד השעות, קיים חידוש נוסף הפעם – הגשה אלקטרונית של טפסי הסכמה למועמדים. עד כה נאלצו כל המועמדים לכנסת לחתום על כתבי הסכמה מודפסים ולמסור לוועדת הבחירות. עקב הקורונה, פותח טופס מיוחד המאפשר לחתום מרחוק, דרך מחשב.

על מנת לציין את האירוע, אערוך לייב טוויט של האירוע בעמוד הטוויטר של האתר ככל שיתאפשר לי. כולם מוזמנים.

אתמול ניתנה פסיקה מעניינת על ידי יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט פוגלמן. הפסיקה התקיימה בבקשה של מפלגת מרצ להתמודד תחת האותיות “מרצ” המזוהות איתה כבר כמה עשורים. כאשר מגישים את רשימות המועמדים ביום הגשת הרשימות לבחירות יש לבחור אותיות שיופיעו על פתקי ההצבעה. רשימה המורכבת ממפלגות שלא מיוצגות בכנסת היוצאת נדרשת לבחור אותיות שאינן בשימוש כלל, ולכל היותר שתי אותיות. מפלגה המיוצגת על ידי סיעה בכנסת יכולה לבחור בצירוף האותיות הקיים, ללא קשר לאורכו, כדי לשמור על המשכיות (הדוגמאות הוותיקות והמוכרות הן “אמת”, “ג”, “מחל”, “מרצ” ו-“שס”). כאשר רשימה מורכבת מכמה מפלגות שנבחרו לכנסת על ידי אותיות שונות, ניתן לאחד את האותיות ליותר משלוש (כך נוצרו “אמת”, “מחל”, “מרצ” ו-“ודעם”).

בבחירות לכנסת ה-23 מפלגת מרצ התמודדה ברשימה אחת עם מפלגת העבודה ומפלגת גשר תחת האותיות “אמת”. מסיבה זו, נראה שמפלגת מרצ לא זכאית לשימוש בצירוף “מרצ” על פתקי ההצבעה. עם זאת, בחוק הבחירות מצוין שמפלגה רשאית גם להשתמש באותיות ששימשו את המפלגה בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. מכיוון שמתמודדים מטעם מרצ אכן התמודדו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות (וכאן פירש השופט פוגלמן את המונח “הבחירות האחרונות” כמועד הבחירות לכלל הרשויות, מכיוון שהיו בחירות מיוחדות בתל מונד בסוף נובמבר). על סמך סעיף זה, אישר השופט פוגלמן למרצ להשתמש בצירוף “מרצ” בבחירות הקרובות לכנסת.

עם זאת, ההגנה של מרצ על האותיות ר’ ו-צ’ לא תעמוד לה מכיוון שכאן נדרשת נציגות בסיעה בכנסת היוצאת שנבחרה על ידי אותן אותיות ואין סיעה שנבחרה על ידי אותיות אלה (האות מ’ שייכת גם לעבודה, “אמת” וגם לליכוד, “מחל”, כך שהיא מוגנת). מצב זה יאפשר לכל רשימה חדשה להשתמש באותיות ר’ ו-צ’ כמעט ללא הגבלה (מכיוון שיש איסור להטעות, צירוף כמו “רצ” לא יתקבל).

מפלגת מרצ לרוב היתה מאשרת לכל מי שחפץ שימוש באותיות ר’ ו-צ’, כך שאין כאן פגיעה כלשהי במפלגה. עם זאת, בעת איחוד מפלגות בעלות נכסים חשובים כמו אותיות בכוורת הפתקים, כדאי לוודא שמתקיים תנאי הרשויות המקומיות על מנת שלא לאבד את אחד הנכסים החשובים ביותר לרשימה לכנסת.