עומס יתר בנתניה

אחרי כמה ימים של התאוששות מהלם הבחירות שנחת עלינו ועדת הבחירות התחילה לזוז. ראשית, פרסמו את לוח הזמנים לבחירות שנפגע קשות מחגי תשרי. לפני כמה ימים פרסמו גם את רשימת הקלפיות הראשונית. הצצה בקובץ האקסל מראה כמה נתונים מאוד מעניינים.

ראשית, נראה שיש איזור מסוים בנתניה שגדל מהר מאוד. איזור הקלפי הנ”ל רשום עם 1087 בוחרים, מעל המקסימום שאפשרי טכנית, אלף בוחרים. בנוסף, חוק הבחירות דורש פחות מ-800 מצביעים בכל קלפי מלבד במקרים מיוחדים, לכן יהיה עוד מספר רב של קלפיות שיפוצלו. יש ברשימה 77 קלפיות עם יותר מ-800 מצביעים רשומים, אבל רק אחת שאולי תהיה זכאית לחריג של סעיף 11 לחוק הבחירות לקלפי עם עד 900 בוחרים (רמת השופט, 801 מצביעים רשומים). כל שאר הקלפיות נמצאות בישובים גדולים יותר בעלי מספר רב של קלפיות, כך שניתן יהיה לפזר את המצביעים באופן יותר אחיד.

ההגבלה הטכנית על מספר הבוחרים מגיעה מאחד הטפסים שוועדת הקלפי ממלאת, טופס 1000. שמו של הטופס מגיע מאלף המשבצות שלו שבהן מסמנים חברי הוועדה (בכל מערכת בחירות מעבירים את התפקיד בין החברים, כנראה כהסקת מסקנות עקב תפקוד לקוי בכמה קלפיות) את הבוחרים. לכל בוחר בקלפי יש מספר סידורי (תוכלו למצוא את שלכם בהודעה לבוחר שאמורה להגיע באוקטובר) ואותו מסמנים לאחר ההצבעה. לאחר ספירת הקולות, טופס 1000 נארז עם כל חומרי הקלפי ומועבר לוועדה האזורית וממנה לוועדה המרכזית בכנסת. שם הטופס נסרק כדי לוודא שאותו בוחר לא הצביע גם במעטפה כפולה. התהליך הזה חוסך הרבה מאוד זמן, אבל, כידוע לנו, ספירת המעטפות הכפולות עדיין ארוכה מאוד.

למרות שטכנית אפשר להכניס עד אלף מצביעים בקלפי אחת, רוצים להימנע מכך. הסיבה העיקרית היא העומס הבלתי נסבל שיווצר על הקלפי אם יגיעו אליה אלף אנשים במהלך היום. הקלפיות בישראל פתוחות במשך 900 דקות בלבד והמחוקק רצה לדאוג לקצב מצביעים של קצת פחות ממצביע בדקה. לכן הגבילו את הקלפיות ל-800 מצביעים, שגם זה מספר גבוה מאוד (אם יהיו מאה אחוזי הצבעה, עובדי הקלפי ישארו שם די הרבה זמן כדי לספור).

בתחתית הרשימה נמצאות קלפיות קטנות (אפילו כאלה עם מצביע אחד) שיאוחדו עם גדולות מהן וכמה כאלה של ישובים קטנים שמכילות עשרות מצביעים. עובדי הקלפי בני המזל בקלפיות אלה יוכלו לסגור את העסק בשמונה בערב ולהגיע הביתה למדגמי הטלוויזיה (כמו בכל ישוב עם פחות מ-350 מצביעים רשומים). לצערם הם לא יוכלו ללכת הביתה מוקדם יותר, כי סעיף 72 לחוק הבחירות קובע שניתן לסגור קלפי לפני הזמן הרשמי אם הצביעו כל הזכאים. מכיוון שתמיד יש מישהו שלא מצביע או מצביע במקום מרוחק במעטפה כפולה (כי הוא עובד בבחירות או סטודנט שגר רחוק), הסעיף הזה לא מופעל ועובדי הקלפיות נשארים לשבת ולבהות בשעון מגיע לשמונה או עשר כשהם חסרי מעש.

הכנות להטלת מטבע

היום אישרה ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות הבחירות לכנסת ה-24. מחר הן יוגשו לנשיא המדינה וביום שני הקרוב יתחילו הסיעות להמליץ על מועמד לראשות הממשלה אצל הנשיא. בזמן שכולם עסוקים בחישובים קואליציוניים, ביצעתי עבורכם כמה חישובים מעניינים על בסיס התוצאות. את התוצאות הרשמיות ניתן לראות באתר התוצאות של ועדת הבחירות ואת פירוט חלוקת המנדטים אפשר לראות בנספח לזכרון דברים על תוצאות הבחירות. את התוצאות שאביא כאן חישבתי בצורה דומה לזו שבזכרון הדברים עם השינויים המתחייבים.

ראשית, בחישוב שלי שמתי לב שהיינו קרובים מאוד להפעלת סעיף 81(ד)(2) לחוק הבחירות הקובע שאם בחלוקת המנדטים לשתי רשימות או יותר מודד זהה, תתקיים הגרלה שתקבע מי תקבל את המנדט. בזכרון הדברים ניתן לראות שהחל מהמודד השישי, לרשימות ל+פה ו-ב+ת המודד הוא 34,499. אם עוקבים אחרי המודדים בטבלה, אפשר להבין שעוד שני מנדטים עודפים היו גורמים לכך שזה יהיה המודד הגדול ביותר ולכן המנדט הזה היה מוכרע בהגרלה. זה מעולם לא קרה בבחירות לכנסת (היו מקרים ברשויות המקומיות) ואני בטוח שבוועדת הבחירות נשמו לרווחה כשראו שאין צורך בכך.

כאשר יפרסמו בעיתונים את המרוויחים והמפסידים מהסכמי העודפים, זכרו את זה: המרוויחה מהסכמי העודפים היא מרצ שקיבלה מנדט על חשבון הליכוד (אם לא היו הסכמי עודפים כלל). זו הפעם הראשונה שבה הסכמי העודפים מעבירים מנדט בין גושים מאז 2015, אז “כולנו” הרוויחה מנדט על חשבון הרשימה המשותפת.

בנוסף, לקראת הבחירות הותקף הסכם העודפים של ימינה ותקווה חדשה על כך שהוא עלול להעביר מנדט מגוש לגוש. ואכן, אם ההסכם לא היה קיים ושאר ההסכמים היו קיימים, הליכוד היתה מקבלת מנדט על חשבון תקווה חדשה.

לאחר הבחירות דיברו המון על 300 אלף ליכודניקים שנשארו בבית. כתבתי בעבר על התיאוריה הלא סבירה הזו, אבל אם אכן היו מגיעים 300 אלף ליכודניקים נוספים לקלפיות (ורק הם), מפלגת הליכוד היתה זוכה ל-36 מנדטים על חשבון הרשימה המשותפת, ש”ס, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן ובכך מטה מאוד את תמונת הגושים לטובת גוש נתניהו. אם באותה נשימה מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לזה של 2020 (כאן השארתי את מספר הקולות של רע”מ זהה ואת כל השאר נתתי למשותפת תחת ההנחה, השגויה, שהבוחרים הערבים מצביעים רק לרע”מ ולמשותפת), לליכוד היו 35 מנדטים, למשותפת היו 10 מנדטים וכל אלה על חשבון יש עתיד (2 מנדטים), הציונות הדתית, ש”ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ וכחול לבן. אם מספר הבוחרים הערבים היה נשאר זהה לפעם קודמת ולא היו מתווספים 300 אלף ליכודניקים (תחת אותן הנחות), הרשימה המשותפת היתה עולה ל-11 מנדטים על חשבון הליכוד, ש”ס, ישראל ביתנו, מרצ וכחול לבן.

על הרשימות הערביות נרשמה ביקורת רבה (ומוצדקת, לטעמי) על סירובן לחתום הסכם עודפים. עם זאת, נציגי שתי הרשימות יכולים לנשום לרווחה מבחינה זו: הסכם בין הרשימות ודעם+עם לא היה משנה את חלוקת המנדטים.

ולסיום, אי אפשר בלי להתייחס למפלגת הכלכלית החדשה. היו טענות נגד זליכה על פגיעה בגוש השינוי (אליו הוא שייך, לטענתו) בכך ששרף קולות. אם מניחים שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים ליש עתיד (כדוגמה, אבל באותה מידה ניתן כנראה לתת את הקולות לכל רשימה בגוש המתאים), יש עתיד היתה מקבלת מנדט נוסף על חשבון ש”ס. אם ההנחה שכל מצביעי הכלכלית החדשה היו מצביעים לגוש מתנגדי נתניהו, הביקורת עליו נראית מוצדקת.

ומה היה קורה אם לא היה אחוז חסימה כלל? במקרה זה, ירון זליכה היה נכנס לכנסת על חשבון אוריאל בוסו, המועמד התשיעי ברשימת ש”ס. החלק המעניין כאן הוא שבמקרה זה זליכה היה נכנס אך ורק בזכות הסכם העודפים עם כחול לבן. ללא הסכם עודפים זה, זליכה היה נשאר בחוץ גם ללא אחוז חסימה. הגיוני מאוד בהתחשב בכך שמפלגת הכלכלית החדשה קיבלה 0.79% מהקולות שהם פחות מ-1/120 מהקולות. הדוגמה הזאת ממחישה עד כמה הסכמי העודפים יכולים להיות חשובים, במיוחד במצב הנוכחי בו כל מנדט יכול להכריע את זהות הממשלה והעומד בראשה.

בשבוע הבא תושבע הכנסת ה-24 וכמה שבועות לאחר מכן תתכנס ועדת הבחירות לכנסת ה-25 לישיבתה הראשונה. כולי תקווה שהפעם היא תאריך ימים ותוכל לעבוד בנחת. אם זה יקרה, אולי בפעם הבאה שנצביע כבר נזכה לעשות זאת בקופסאות פלסטיק שקופות.

לייב טוויט – הגשת הרשימות

השבוע מתקיים אחד מהאירועים החשובים ביותר בבחירות לכנסת, הגשת הרשימות. הרישום יתקיים על פני יומיים: ביום רביעי בשעות 13:00-21:00 ובחמישי בשעות 13:00-22:00. השעות הוארכו (מאוד) עקב הקורונה, אבל למרבה השמחה האירוע עדיין ישודר בשידור חי בפייסבוק של ועדת הבחירות המרכזית.

מפלגת יש עתיד כבר שלחה נציג לתור של ועדת הבחירות על מנת לוודא שהאותיות “פה” נשמרות לה. אמנם יש לה הסכם עם כחול לבן שהאותיות “פה” שייכות ליש עתיד, אך בחוק הבחירות אין שום התייחסות להסכמים כאלה. כל הקודם זוכה, ולשתי המפלגות זכות על האותיות.

מלבד השעות, קיים חידוש נוסף הפעם – הגשה אלקטרונית של טפסי הסכמה למועמדים. עד כה נאלצו כל המועמדים לכנסת לחתום על כתבי הסכמה מודפסים ולמסור לוועדת הבחירות. עקב הקורונה, פותח טופס מיוחד המאפשר לחתום מרחוק, דרך מחשב.

על מנת לציין את האירוע, אערוך לייב טוויט של האירוע בעמוד הטוויטר של האתר ככל שיתאפשר לי. כולם מוזמנים.

פרופ’ ברבש טרום בחירות

אנחנו אמנם לא בתקופת בחירות ולא צפויה אחת כזאת בקרוב, אבל מסתבר שפרופ’ גבי ברבש, המומחה שמופיע כמעט כל יום בחדשות 12, נתן הופעת אורח קטנה יומיים לפני הבחירות, ב-15/9. לא מאמינים? מוזמנים לבדוק כאן (קצת לפני דקה 47).

נכון, הוא לא דיבר על הבחירות או וירוסים, אבל משעשע היום לראות אותו בתקופת אולפן הבחירות. נראה שעבר נצח מאז. מצד שני, גם מאז הבחירות לכנסת ה-23 נראה שעבר נצח, ועברו רק 32 ימים.

בעקבות הקמת הממשלה המסתמנת והמגפה שכבר פה הפעילות כאן אמורה לרדת כמעט לאפס, אבל מבטיח לנסות למצוא כמה נקודות אור משעשעות כאלה גם בימים קשים.